מסע

מסע.
תמיד כשאני שומעת את המילה הזו עולה בי המילה מאמץ. מסע בדרכ זה משהו שהוא לא פשוט, שמאתגר אותנו, שחושף אותנו למקןמות שלא חשבנו שאנחנו מסוגלים לצלוח אותם. או שלא לצלוח. אבל כן להתמודד. וגם זו סוג של הצלחה.
מסע זה משהו שדורש זמן, כוחות ואנרגיות רבות.
מסע מחייב אותנו לרוץ בכל הכוח ועם זאת לזכור לנשום. 
במסע שלנו לפעמים נרגיש לבד. נרגיש שאף אחד לא מבין, שאף אחד לא יכול לעזור. לפעמים כולם יהיו מסביבנו ונרגיש לגמרי לבד.
לפעמים צריך רק את האדם האחד הזה שידע להקשיב. שיהיה כתף לבכות עליה. שלא יתן עצה. שפשוט יבטיח שיהיה בסדר.
מסעות כאלה מוציאים מאיתנו צדדים שאנחנו לא מכירים בעצמנו. לטוב ולרע. אנחנו מופתעים מהאדם שנעשינו. זה יכול לקרות בזמן ממש קצר.
אנחנו לפעמים נורא נחלשים במהלך המסע. מרגישים שאין לנו כוחות יותר. שאנחנו צריכים כוח. ואז הוא שולח לנו כוחות. ואנחנו לא מאמינים ששוב הצלחנו להתרומם. הפעם זה היה נראה באמת בלתי אפשרי. ואז, מצליחים לקום. אבל יוצאים מכל זה מחוזקים הרבה יותר ממש שהיינו לפני. כאילו הוא שלח לנו בוסט של כוחות שיספיק לעוד מסע אחד לפחות. ואנחנו יוצאים אל המסע הבא כשאנחנו יותר בטוחים בעצמנו, יותר בטוחים בו, יותר מאמינים בעצמנו שאין דבר בעולם שלא נוכל להשיג. מספיק שיש כוח רצון.
זה מדהים, שאתה ממשיך לאהוב מסעות למרות כל הקושי והמאמץ שכרוך בהם. זה משהו בתחושה הזו של השקעה וקטיפת הפירות לאחר מכן שלא ניתן להסביר במילים. הסיפוק הזה, ההרגשה הזאת שאתה יכול לטפוח לעצמך על השכם ולומר לעצמך "עשיתי את זה." וגם אם תחווה כישלונות במהלך המסע הזה, וגם אם דברים לא ילכו בדיוק כפי שתכננת, אתה תזכיר לעצמך שהוא יודע הכי טוב. כנראה שמחכה לך משהו יותר טוב. והוא יגיע. ותלמד להיות שלם עם הכישלונות, תראה בהם מקום לצמיחה, תדע שעשית את המקסימום מבחינתך, ושתהיה הזדמנות שנייה. ותקום עם אנרגיות מחודשות להזדמנות השנייה.
אני שמחה שחוויתי מסע, שדברים לא באים לי בקלות. ככה אני לומדת להעריך הכל יותר. ככה אני לומדת שאני חזקה הרבה יותר ממה שאני מדמיינת. ככה אני לומדת לחזק את האמונה שלי בבורא עולם. ככה אני לומדת שלפעמים דברים לוקחים זמן.
אני מודה על המסע הזה בכל ליבי, למרות שהוא ניתב אותי למקומות שלא תכננתי להיות בהם. אני יודעת שיצא מזה רק טוב, שמפה אני רק אצמח. אז תודה.