מלכודת עכברים

מעולה!

מקסים וקולח! היישר אל ספרי השירה הקלאסיים לילדים.
לעיתים קצת הפריע לי שהמקצב לא אחיד, אבל מניחה שלעיתים ספירת הברות לא משרתת את האמנות נאמנה.

המשך לכתוב, וחג שמייח :)

יפה מאוד!
שנון ומתוחכם.

שתי הערות:
1. "יניח העכבר על הגבינה את הכף-
או אז תיסגר המלכודת בחטף”."
> נשמע לי קצת מאולץ…
הצעה לתחליף (לא מאוד מוצלח…):
"העכבר יניח את כפו עליה, / העכבר את כפו יניח עליה,
ומיד תיסגר המלכודת מאיליה."

2. "כיוון שמאוד יקרה הגבינה" > בעיקרון, הביטוי: "כיוון ש" הוא תיאור זמן. אם מדובר בסיבה, נכון יותר לכתוב: "מכיוון ש" או תחליף אחר ("מפני ש" וכדומה). אבל זה דקדוק לשוני של עורכי לשון…

אגב, מזכיר לי אסוציאטיבית שני סיפורים:
1. בדיחה מוכרת על מרצה שנכנס לכיתה, ובמקום תלמידים ראה ערמה של מכשירי הקלטה. שלף המרצה אף הוא מכשיר השמעה והתפנה לעיסוקיו…
2. סיפור (נראה לי של ביאליק) על עני שהתענג על ריחות מסעדה, ובעל המסעדה תבעו למשפט אצל שלמה המלך בדרישה שישלם על ההנאה שהסיבו לו מאכלי המסעדה.
שלמה ציווה להביא לו כד של מטבעות זהב ולרוקן אותו לפניו על רצפת הארמון.
כשבא האיש לאסוף את המטבעות, אמר לו שלמה שהתשלום שלו הוא צליל המטבעות המרשרשות ששמע…

ממש יפה! יש לי הרגשה שאני אחרז לי את זה כל היום! :)

אריאל וקבוקי – תודה רבה.

עומר-
1. מאולץ באותה המידה, אני מעדיף את מה שכבר כתבתי.
2. קיבלתי, תודה.
3. הבדיחה מוכרת, ואף הפכה כמעט למציאות.
4. ספר האגדה. אכן ביאליק (ורבניצקי).

נועם- תודה רבה.

מישהו שם לב למסר? כשהמאמץ מזוייף – התוצאות בהתאם!