מכתבים לאלוהים

המלאך העליון מיכאל בחן בחוסר עניין מכתבים מכדור הארץ, תוך כדי מיונם לפי התוכן הרעיוני.
“הענק לי כסף… למקדשך אתרום מעשר…” הוא קרא בחצי קול שורות אקראיות מהפניה הארוכה. “ מי יעניק לך מילון, שתגדיר מה זה מעשר ואיך מחזירים משכנתא. אך הקבצנים!” ועם מילים אלו, דף הנייר נשלח אל הקופסא הענקית עם התג "מחלקת הבקשות.
“השב נא, למה אנו קיימים" הוא לקח את המסר הקרוב ביותר ואפילו בלי לעיין בו עד סופו זרק אותו לארגז המכוסה במדבקות של סימני שאלה.
“אודך, אלוהים" “תפאדדל" “מחל נא את עוונתי" “מחלתי"
עוד שורת מכתבים שבקושי נגעו בידי המלאך העליון, מילאו את הנפחים המתאימים.
“אלוהים, אמצני" מיכאל מלמל בעייפות שורות חדשות" אל הקבצנים!”
“שותף יקר, הרשני לברכך" אל הספאם את הפסיכי הזה!” והנייר המקומט עף לתוך פח אשפה ענקי.
“אבינו היקר שבשמים, באם תרצה שרום גדולתך יגדל, שלח מכתב זה מאה פעמים…” בקושי לאחר תחילת הקריאה והרבה לפני סיומו, המכתב מצטרף לקודמו.
“אלוהים שלי, רציתי שתדע חלום שחלמתי הלילה במיטה…” המלאך אפילו התרומם ממושבו מתדהמה. “איך זה הגיע לכאן? טוב, נשלח אותו למחלקת התלונות".
“אמור נא, אלוהים, האם יש מוח לרוחך הנעלה?” ידו של מיכאל נשלחת את התלונות, אך ברגע האחרון מניחה את הדף בין השאלות.
“יתהדר וישתבך…” אל החנפנים! כבר החליט הממניין, אך כאן מבטו נח על כמה שורות מתחת, עם בקשה להחלמה. “טוב, אל החולים.”
“בוראנו, תתפקח ותברא את העולם מחדש" ” אל תאכזב אותי הפעם, או שיהיה לך אויב רב עוצמה…” “אל תאכזב אותי הפעם!” מיכאל כיסה את פניו בידו בנוגה. “מאיפה אתם נופלים עלי?”
ועוד מכתב עף לאשפה. כשהעבודה הסתיימה, מלאך השרת גרר רגליו בעייפות על פני הענן וישב על קצהו, כשרגליו מתנדנדות מעל העולם התחתון.
“מה ניש, יא מיש?” שאל מאחורי גבו קול אלוהי מלא ברחמים,” יש משהו בשבילי היום?”
הנ"ל רק נד בראשו בצער:
“שום דבר ענייני. כרגיל, הילולות, בקשות, וידויים, תודות, תלונות ואפילו איומים.
אך לפתע נזכר, קם והוציא מכיסו דף מחברת, עליו נחו רק שלוש שורות בכתב יד ילדותי לא ישר.
“אלוהימושקה, מה שלומך, איך הבריאות, האם אתה שמח? האם אני יכול לעזור לך במשהו?” אלוהים קרא בקול רם ובאוחזו בחוזקה במכתב קרץ למלאך העליון. “תודה, מיש. אני הולך לכתוב תשובה.”