מכשפה במרוצה-פרק I
"קייט?"
"כן?"
"מה נשמע"
"הכל בסדר. דיאנה? איפה את?! כולם דואגים לך!"
"עזבי…"
"נו, איפה?!"
"בשירותים."
"מה את עושה שם?!"
"לא משנה…"
"אני באה לדבר איתך. הכל בסדר…"
ככה הלכו השיחות בין דיאנה, לחברתה הטובה ביותר, קייט.
זה היה במסיבה. דיאנה ישבה בתוך תא שירותים, נעולה, ובכתה. זה היה ככה בכל המסיבות. בתיק הכחול הקטן שלה היו מחברת ועט. היא הוציאה אותם, והחלה חיפוש אחר דף ריק. זו הייתה משימה קשה. היו שם ציורים של חרבות, רוצחים, מפלצות, ועוד הרבה דברים בסגנון. לבסוף מצאה, והחלה לצייר.היא ציירה בחורה רוצחת, שליוותה אותה בחלומותיה. היא ישבה בשירותים, ציירה, ובכתה. ככה זה היה בכל מסיבה שאליה הלכה.
"דיאנה? את שם???" נשמע קולה של קייט. דיאנה פתחה את הדלת. היא נראתה נורא. השיער שלה היה מפוזר, העיניים שלה היו אדומות מבכי, והיא הייתה חיוורת מבהלה. קייט נכנסה לתא, והתיישבה על מושב השירותים. דיאנה חזרה למקומה. "את בסדר?" שאלה קייט. "אני כמו בכל פעם…" ענתה דיאנה. "אין אף אחד שיאסוף אותך?" שאלה קייט. "לא." ענתה לה דיאנה. "תתקשרי לסטיבנס. אולי הוא מוכן לבוא. תבקשי ממנו שיביא לך את הרולר בליידס." אמרה קייט. דיאנה הוציאה את הטלפון, וחייגה. "דיאנה?" אמרה קייט. "מה?" ענתה לה. "אם את כ"כ סובלת, למה את באה מלכתחילה?" שאלה קייט. "לא יודעת…" ענתה. קולו של סטיבנס ענה מהצד השני. "סטיב, יש סיכוי שאתה אוסף אתו ותוך כדי מביא לי את הרולר?" שאלה. סטיבנס הסכים, ודיאנה חיבקה את קייט, ויצאה מהמועדון שבו נערכה המסיבה. היא התיישבה בחוץ, וחיכתה לסטיבנס.
האמת הייתה שדיאנה ידעה טוב מאוד למה היא באה למסיבות.
גם מכשפות צריכות לחיות הרי. לא? ואם הן רוצות לחיות, הן צריכות להתמם. זה מה שדיאנה עשתה. מניסיון קקודם, כל דבר קטן שעשתה שלא מצא חן בעיני מישהו, היה מפנה אליה את כל האצבעות הסובבות אותה. היא הייתה מודעת לכך שאם לא תבוא, צפוי לה גורל מר. מניסיון. לדיאנה היה ממש רע במקום שבו למדה. כאב לה שם. היא הייתה עושה דברים נוראיים לעצמה פשוט. היא פעם קרעה לעמה את הבגדים לחלוטין. וכל פעם שמישהו היה מעיר לה, היא הייתה מרביצה לעצמה לפני שירביצו לה. היה לה רע.
בסופו של דבר, סטיבנס הגיע. "את באה?" שאל. "בוא נצא, סלנדרבוי." אמרה, והם יצאו לדרך…
תגובות (0)