מכונת זמן

עובד המשרד התרגש מאוד.

עוד מעט יזכה להיות האדם הראשון באנושות שיפעיל מכונת זמן. קצב פעימות הלב הלך וגבר מרגע לרגע. אגלי זיעה כיסו את מצחו. הוא התנשם בכבדות ועצם את עיניו.

הכפתור נלחץ. רעש עמום נשמע ולאחריו חבטה. מכונת הזמן הצליחה לשגר את עובד המשרד עשרים שנה קדימה. הוא פסע אל מחוץ למכונת הזמן והתנקה מענן האבק.

במבט ראשון, נראה שדבר לא השתנה. עובדי המחלקה היו ישובים במקומותיהם, רובם המכריע באותה התנוחה. על גבי שולחן העבודה של עובד המשרד היו מונחים אותם ניירות העבודה. האימייל שהתפרץ אל מסך המחשב הודיע כי הפרויקט, שהותנע לפני יותר מעשרים שנה, ידחה משיקולי תקציב. עובדת המזנון יצאה לסיור השגרתי עם העגלה.

״לא, זה לא ייתכן״, אמר עובד המשרד המופתע. ״פשוט לא יכול להיות שהכל נשאר כאן אותו הדבר.״

הוא נזכר במשל ישן שסיפר לו סבו לפני השינה, כשהיה ילד. ״אם תשים צפרדע בסיר עם מים רותחים, היא תקפוץ מיד החוצה״, נהג הסב לומר. ״כל שאתה צריך הוא להכניס אותה לסיר עם מים פושרים ולחמם אותם לאט לאט…״

מתי בדיוק הוא הפך, מבלי לשים לב, לצפרדע?