מישהו פעם אמר לי – פרק ראשון " ילדות "
מישהו פעם אמר לי " ילד רוצה להיות נער ,נער רוצה להיות מבוגר , ומבוגר רוצה להיות ילד ".
למה ?
למה ילד רק רוצה להיות מבוגר ,להתגייס , לעבוד ,משפחה ילדים ,לבלות ,
בעוד רוב המבוגרים מתנערים מאחריות ,רוצים לשחק , מעלים זיכרונות מעבר , מתגעגעים לימים שעברו ?
אני לא יודע את התשובה ,לא נראה לי שמישהו יודע אבל אני אנסה בכל זאת .
אני חושב שזה בגלל הרגשות שלנו , המציאות שבא אנו נמצאים , והדרך שבא אנו זוכרים דברים .
"זה טיפה ברור לא " אתם אומרים, תנו לי להסביר .
כשאנחנו ילדים מבוגרים נותנים לנו תחושת ביטחון , לא יצא לכם שהיה לכם סיוט והלכתם למיטה של ההורים ?, אבל מבוגרים גם יכולים להפחיד אותנו לא ?
כן הם יכולים וזה מחזק את הנקודה שלי, כבר מילדות אנחנו מנסים להציב את עצמנו בעמדה
של כוח .
עוד חלק חשוב ברצון של ילד הוא המציאות ,איך ? אני יסביר .
בואו ניקח לדוגמה סרטים , סרטי אקשן אם להיות ספציפיים ,מי הגיבורים אקשן הכי גדולים
שאתם יכולים לחשוב אליהם , בורס קאמבל , סילבסטר סטאלון , ארנולד שוורצאנגר , ועוד ….
מה משותף לכולם ? חוץ מהעובדה שהם פשוט badass היא שהם גורמים לנו בתור ילדים
לחשוב שלהיות מבוגר זה מגניב , אתה מפוצץ ראשים , משיג בחורות , תוך כדי שאתה נראה מדהים ,בעוד שהמציאות זה לא ככה, לפחות לא לרובנו.
ומה שסוגר את העסק הוא הזיכרון שלנו .
תנסו לזכור מה אכלתם לפני יומיים , ותנסו להיזכר בילדות שלכם , איזה תכנית אהבתם לראות ? יש כאלה שיצליחו להגיד לי בדיוק מה הם אכלו ומה הם אהבו,
אבל רובם הגדול של האנשים יצליח לומר לי איזה תכנית הם אהבו יותר .
למה ? בגלל שאנחנו זוכרים את הזמנים הטובים של אותה תקופה יותר מאשר את הרעים,
אלה אם כן זה משהו שהשאיר אלינו סימן ,אנו זוכרים את הזמנים הטובים של אותה תקופה ,
ובגלל זה אנחנו רוצים לחזור לשם או שאנחנו סתם מנסים להתנער מאחריות זאת גם אפשרות.
לסיכום אנחנו צריכים לזכור את הדברים כמו שהם היו בימי ההם , לזכור שלא הכול היה טוב אז אבל אלה החיים אנחנו פשוט שורדים בסופו של יום כמו כולם , ולא לנסות לחיות את הילדות שלך דרך הילדים שלך , ולדאוג של ילדים שלך היה כמה שיותר זיכרונות טובים כמו כולנו היה להם לאן לברוח כשהחיים תופסים אותם יותר מדי הילדות.
תגובות (1)
ראשית, אשף הצללים, ברוך הבא לאתר. אתה מוזמן להשתתף בדיונים אודות סיפורים של אחרים. בצורה זו יכירו אותך יותר, יקראו את סיפוריך יותר, וגם יגיבו יותר.
שנית, פיסוק. סימני הפיסוק באים לאחר מילה ללא רווח, ועם רווח מיד לאחריהם.
בכל משפט תקני יש נושא יחיד ונשוא יחיד. שים לב לפסקה האחרונה, שאותה כתבת כמשפט אחד ארוך – ולחלוטין לא תקני.
שלישית, תוכן. אני מזדהה לחלוטין. אמליץ לך על סיפורי "אני רוצה להיות שם", שמדבר כמעט בדיוק על אותו הנושא.
תנו לחיות!! חיות.