תום הילדות-לתחרות סיפורים של רועי
משל:
בחדר שקוף, פרוץ לרוחות, שבתוכו נערמו צעצועים בלויים ובובות מרוטות.
ובמרכזו עומד כיסא פשוט, הבנוי מעץ מצוי שעליו ישבה ילדה קטנה, עם שמלה לבנה וצמות קלועות בשערה, גבה ישר וצמוד למשענת, יידיה מונחות בחיקה ברפיון והיא מתבוננת…
היא מתבוננת באנשים העוברים ברחוב, בפרסומות התלויות בחוצות העיר, בחתולים המחפשים מזון בפחים העולים על גדותיהם. היא לא לבדה בחדר, אביה עומד בפתח.
מגונן בגופו על ביתו מכל צרה ומכאוב.
לאט לאט הוא מהדק את קו ההגנה, ונהדף לעבר ביתו, הוא מנסה להסיט הצידה חפצים מושלחים והערות פוגעניות, אך עם כל מאמציו- שפתיה של ביתו נבקעו מיובש, שערותיה סטורות ופרועות, שמלתה מוכתמת בדם בתולים, ועינייה? אינם כשל ילדה. הם כשל אישה זקנה.
כשל האבא בהגנתו, אך הוא אינו נשבר, רק מסוכך בגופו על הגוף השבור שבידיו, והיא? הילדה.
מחייכת בחיוך של אישה,
"אבא," היא אמרת, "אני כבר לא ילדה".
אך לנגד עייניו רואה האבא מחזה אחר. הוא רואה ילדה שהחיים חרצו סדקים בליבה, הוא רואה שפתיים יבשות, ושמלה קרועה, הוא רואה ילדה עם ידע של זקנה.
נמשל:
המשל מתאר את תקופת הילדות בדורנו. את הניסיון הכושל להבין ילדה שנפשה פצועה, את ההתבגרות שלהילדים בתרם עת, שנגרמה על ידי חשיפה לתכנים מיניים, את האמונה שלהם שהם יודעים הכול ואין דבר לחדש להם, את התחושה שאין דרך חזרה…
תגובות (20)
קראת לפחות את התגובה שלי?
אם לא אחזור עליה שנית ,
את כותבת נהדר!
(פשוט תגידי שאת מקווה שאני אגיב לך, מה כל הרמזים הללו)
רמזים.
מתי רמזתי לך?
אם רמזתי, מחילה.
תגיב על כול הסיפורים שלי!!!
את בטוחה שלא התכוונת לתום*?
היה לך בלבול אחד בין אם לעם, והיה חסר פסיק אחד, אבל זה יפה מאוד. בנוסף, תמיד הייתי בטוחה שהמשל זה הסיפור והנמשל זה המסר…
אהבתי
בהצלחה לך בתחרות
ליזה תתכונני פרק הבא מוקדש לך!
בסיפור שלך? *מבולבלת*
כן, מקווה שהצלחתי לפטור את הבלבול שלך.
ככה…
אני כבר צריכה להזיז את עצמי לקרוא את הסיורים שרציתי לקרוא
שלך אחד מהם
אבל
עצלנות
למה
Lizza-מכיר את התחושה….
Yuki- מה שמצחיק בך הוא שאת לא מבינה את הציניות הרבה שבי.
זה בגלל שאני לא אוהבת אנשים צינים.
אבל אין לי בעיה עם סרקזם.
אני אוהבת סרקזם.
\חבל\
הייתה לי דקה אז עברתי ומצאתי את השגיאות שראיתי בפעם הראשונה. מצטערת שלא ציינתי מה נמצא באיזה משפט.
גבה ישר וצמוד למשענת [אמור להיות כאן סימן פיסוק לדעתי] ידיה מונחות*
אך עם* כל מאמציו
ועיניה*[?]
"אבא," היא אומרת, "*אני כבר לא ילדה."
… ושמלה קרועה./,* הוא רואה…
ראיתי שתיקנת בכותרת ^^
תודה, תקנתי את מה שכתבת.
אין בעיה. הקטע מצויין בכל אופן ^^
אבל את עוזרת לי לשפר.
כך שהתגובות שלך בדיוק במקום, לשם כך יש אפשרות להגיב
אני מרגישה שאני מציפה ל את הסיפור, סליחה על זה.
בכל אופן, הציק לי מאוד העניין של משל-נמשל, כי כל חיי הייתי בטוחה שזה הפוך משכתבת.
בדקתי, וגיליתי שצדקתי.
תודה לוויקיפדיה על השורה הזאת, אבל כתוב שם הסבר מפורט יותר שא היה לי כוח להעתיק:
המשל הוא סיפור פרטי, לעומת הנמשל שהוא אמירה כוללנית לגבי בני האדם.
המשל הוא המחשה, לעומת הנמשל שהוא אמירה מופשטת.
מכאן שהמשל הוא הסיפור. הנמשל היא מה שהסיפור אומר לנו, מוסר ההשכל.
כלומר להחליף בין המשל והנמשל?
ולא הבנתי על מה את מבקשת סליחה.
כן, להחליף בין המשל והנמשל. ואני מצטערת כי אני מציפה לך את אזור התגובות
יוקי, זהו משל יפהפה!
זה מאוד יפה איך את מתארת בסיפור את הדברים. באמת מתואר פה מין סיום של ילדות. לצערי הסיפור חסר עלילה וקצת לא מובן. בכל מקרה אני מאחל לך בהצלחה!
הה יוקי…עכשיו בשבועות עשו לכיתה שלי שיחה ענקית
על מה שכתבת-שבימינו ניחשפים לתכנים לא רצויים וכו'…
חבל שאת לא היית המדריכה שלנו
אולי אז לא הייתי נירדמת ;)
חחח