חסר כותרת, טיפה ריק מתוכן ומשונה
"אל מי את מדברת?" היא שמעה קול עמום.
הפנתה את מבטה אליו, ועיניה זרחו.
"אין לי כח לזה" נאנחה.
"לא שואלים אותך יותר. מתי תביני?" הקול הזה אמר בתוקפנות ובזעם ככל שהתארך המשפט.
היא ישבה בפרצוף חסר מעש והקלידה.
"מה אני עושה פה?" התחילה לסדר את המקלדת. היה טיפה לכלוך בתוכה שהוציא אותה מריכוזה.
"תחשבי רק על המטרה," הוא אמר. "רק על המטרה, וזה כבר יבוא לבד"
"רק על המטרה," שיננה כמו שטיפת מוח. "לחשוב".
אבל ברגעים שבהם אין לה מה לכתוב, היא נעצרת. מסתכלת מטה ומנסה למצוא כל חוט מחשבה אפשרי… כל דבר, שנראה לה אנושי וזורם.
ולפתע. מוחקת, משנה, מזיזה ומתקנת מילים. כל זה כמו קוף מיומן.
"לאף אחד לא מעניין התהליך! אם תכתבי משהו טוב לא ידעו שאת לא ידעת. פשוט תכתבי" הקול החצי משכנע שוב קטע לה את חוט המחשבה.
העייפות שקעה בה מזמן, והיא רק מחכה לרגע שבו הקול יעלם ויתן לה להניח ראשה על הכר.
"תגיד" היא שאלה תוך כדי הקלדה "זה לא נקרא עבדות?". נעצרה ההקלדה. פתאום היה שקט ברקע, כבר לא היו תקתוקים מיומנים.
"זה? אם זה נקרא עבדות…" הקול אמר וצחק.
"טוב, כנראה אתה צודק" העיניים נשארו דוממות.
שורה אחר שורה, וכבר בא לה לבכות. לא בגלל משהו רע, לא כואב לה פיזית. לפעמים העצבות רודפת, בזמנים הכי גרועים.
"נו?!" הוא צועק. "נו??!?!"
"דקה," ומתאפקת לא לדמוע. "אני צריכה הפסקה."
"את יודעת שאם תפסיקי זה לעולם לא ייגמר."
"זה ייגמר כשאחליט שזה ייגמר."
"אז את לא מבינה."
"אני מבינה… אני באמת בעבדות."
"השעבוד שכל אחד צריך…"
"איך זה?" מגישה לו דף.
"חסר כותרת, טיפה ריק מתוכן ומשונה."
"יופי," חייכה. "בדיוק כמו שאני אוהבת".
תגובות (4)
תשמעי, מעריצת Gorillaz, לדעתי שיחקת אותה ברעיון.
אהבתי מאד את ה"שיעבוד" של הדוברת על ידי קול תוקפני.
אהבתי את ההתפרקות שלה.
אהבתי את החיפוש שלה.
אך, כן אציין שהיו קטעים שבהם "הורדת לי קצת" מהיצירה, בין אם זה הכנסה של משפט אדיר בזמן הלא נכון לבין אם זה הכתיבה עצמה לדוגמא: מזיזה במקום "מוזיזה".
שיפור שני הדברים האלו יביאו אותך ליצירת-יצירה מושלם (:
בהצלחה בהמשך כתיבתך !
תודה רבה! הופתעתי לקרוא תגובה כי זה לא היה אמור להיות יצירה מתוכננת ומוקפדת. אשמח אם תפרט לגבי "משפט אדיר בזמן הלא נכון", כדי שאדע לתקן.
ואין על גורילז. יום יבוא ואגור בטחנת רוח!
אני אהבתי מאוד, האמת היא שממש הרגשתי את זה והזדהיתי.
רק דבר אחד לביקורת; כשאת כותבת ציטוט צריך להשתמש בסימני פיסוק בסוף.
נגיד… זו דוגמא לטעות מהקטע
“דקה” ומתאפקת לא לדמוע. “אני צריכה הפסקה”
כשבעצם צריך
“דקה,\.\…\!\?\?!” ומתאפקת לא לדמוע. “אני צריכה הפסקה.\…\!\?\?!”
אבל זו ההערה היחידה שיש לי.
מה שכן, יש לי בקשה. אני רק זקוקה לאישור ממך, לא יותר.
יש לי מחברת, אני מציירת בה וכותבת שם דברים שאהבתי ואני רוצה לשמור. אני אשמח אם תתני לי רשות לכתוב גם את זה שם. [זה לא לפרסום ולא כלום, רק לכתוב את זה במשהו כמו מחברת השראה שכזו]
גם אם כן וגם אם לא, הקטע מדהים.
את יכולה בכיף! תודה על ההערות, אני אשים לב לזה בפעם הבאה. אני אתקן את הטקסט כעת. ממש שמחה שאהבת!