חיפשתי תשובה

חיפשתי תשובה,
חיפשתי תשובה לעולם,
חיפשתי משהו שלא קיים,
לא עצרתי לחפש לרגע,
התעייפתי,
אבל התוצאה,
לא השתנתה,
השאלה נשארה פתוחה,
והספק רק התרחב יותר,
קמט קמט שקיבלתי בלב שלי,
היה בגללי.
כשמכניסים דבר סופג למים,
הוא מתנפח,
אבל כשלוחצים עליו,
הוא מתרוקן,
והקושי למלא אותו שוב,
קשה, קשה מאד,
כשדיברתי עם אותו אחד,
ששכחתי כבר את שמו,
את פניו,
את אהבתו לחיים,
או את כל מה שאמר לי,
זרקתי את הלב שלי למים,
כמטלית סופגת,
שמחכה כמעט לטבוע,
בחוסר מחשבה ראשון,
עשיתי זאת ללא שום בעיה,
אח"כ כבר הבנתי את טיפשותי,
ניסיתי להוציא את ליבי מהמים,
כשחיפשתי את התשובה כמובן,
אך כפי שכבר אמרתי התשובה לא נמצאה,
והלב לא הפסיק להיסחט,
כך צבר לו את קמטיו,
המירוץ אחרי התשובה,
כבר היה מירוץ להצלת הלב שלי,
כי את התשובה הבנתי,
למרות שידעתי הרבה לפני,
שאין באפשרותי למצוא,
זה נכון שכבר ידעתי את התשובה בדרך למטה,
אבל זה היה מאוחר מדי.