חוזר על עצמו שוב ושוב

הלכתי ברחוב, ראיתי איש בתוך בור. בור באורך 2 וחצי מטר.
"לעזור לך?" שאלתי את האיש שישב בתוך הבור ולא הפסיק לייבב.
"תודה ילדתי, לא" אמר וסובב את פניו. הרמתי כתפיים והמשכתי בדרכי.
הגעתי לעוד בור, ראיתי אישה צעירה בתור בור. בור באורך 2 וחצי מטר.
"לעזור לך?" שאלתי את האישה שישבה בתוך הבור וצחקקה לעצמה.
"לא יקירתי, תודה בכול אופן" אמרה והמשיכה לצחוק, בקול רם יותר.
הרמתי כתפיים והמשכתי בדרכי.
הגעתי לעוד בור, ראיתי ילדה קטנה בתוך הבור. בור באורך 2 וחצי מטר.
"לעזור לך?" שאלתי את הילדה שלא אמרה דבר, רק ישבה.
"לא, תודה" אמרה ושוב קפאה במקומה. הרמתי כתפיים והמשכתי בדרכי.
והנה, עוד בור, הבטתי בו, קיווצתי את עיניי, לא מבינה מה הולך פה.
אף אחד לא היה בבור. הרי בכול בור היה מישהוא.
ובכן, מוסר השכל פשוט ולא מסובך.
דעו שהכול מוזר ומשונה בחיים.
לא תמיד מה שאתם רגילים עליו ממשיך וממשיך.
לפעמים, צריך לדעת להסתכל מחוץ לקופסא.