Rumpelschtilzchen
כשהעצמאים חייבים לספקים, שחייבים למכולת... וכשכולם בחובות- הנה גלגולו של חוב.

חובות

Rumpelschtilzchen 22/07/2020 620 צפיות 4 תגובות
כשהעצמאים חייבים לספקים, שחייבים למכולת... וכשכולם בחובות- הנה גלגולו של חוב.

אל בית מלון בּעיירה נידחת,
הגיע תייר נושׂא אמתחת.
עוד בטרם עלה הוא לישון,
השאיר בקבלה דמי פיקדון.

בעל המלון את הכסף לקח,
ושילם את חובו זה מכבר לפחח.
מיהר הפחח אל התופרת לגשת,
לשלם את החוב על עבודתה המרגשת.

שילמה התופרת את חובה לזגג,
ששילם בתורו את חובו לנהג.
את הכסף שילם הנהג לנגר,
שהִמשיך את הסבב ושילם לספר.

הכסף עבר עוד ידיים רבות,
וככה כּוּסוּ עוד ועוד חובות…
נערת בּוֹרְדֶּל את הכסף קיבלה,
ולבית המלון שילמה בַּקַבָּלה.

בינתיים התייר כנראה התחרט,
וּמִבֵּית המלון החליט הוא לצאת.
את כספו ביקש מן הקבלה לקחת,
יצא את העיר וּבְידו האמתחת.


תגובות (4)

רעיון משעשע מאוד.. חשבתי שבסוף יצא שהחוב שיש לאחד מאנשי העיר לתייר עצמו יחזור אליו וכך המעגל ייסגר, אבל מילא.. חמוד מאוד וכיף לקריאה.

הערות קטנטנות, שבעיקר קשורות לזרימה ולמשקל:

"הכסף עבר עוד ידיים רבות,/בכך כּוּסוּ עוד ועוד חובות…" לדעתי כדאי להחליף ל- "(וככה) כוסו עוד ועוד חובות". יותר זורם.

"בינתיים התייר כנראה התחרט,/וּמִבֵּית המלון החליט לצאת." כדאי בשורה השנייה להוסיף עוד מילה. אולי "ומבית המלון החליט (הוא) לצאת." המלצה.

שוב, אלה רק המלצות. השפה יפה ומענגת, והחרוזים מתוחכמים וכיפיים. תמשיך לכתוב!

אני דווקא כן גזען, אבל אני לא שונא אף אחד.

23/07/2020 11:27

אסף יקירי,
תודה רבה רבה על תגובתך. שימחתני.

הכסף אכן חזר אל התייר. המעגל אכן הושלם.

לגבי 'ככה' התלבטתי כבר בזמן הכתיבה. 'כך' יותר נכונה דקדוקית, בעוד 'ככה' נכונה יותר משקלית.
אם עלית בדיוק על אותה הנקודה, כנראה שאתה צודק.

תוספת 'הוא' – גאונית! איך לא שמתי לב?? תודה רבה.
תיקנתי.

הקץ' פרייז נהדר. בעבר נתקלתי באחד דומה: "אני לא מלאך, אני אוהב את כולם".
אם כי ברור לי שמטרת המשפט להתכתב עם שלי. אהבתי.

23/07/2020 17:18

חייבת להגיד שרק לאחרונה יצא לי לראות את האתר שלך ובינתיים אני נהנית מכל רגע!

08/08/2020 09:32

רומפ' היקר,
נהניתי מאוד מהקטע היפה והשנון!

בהתחלה קפץ לי חד גדיא ואח"כ המדרש על אברהם ונמרוד, אבל הסוף כאן הפתיע.

אגב, הקטע מעורר קצת תהיות על הכסף שאנו משתמשים בו, שהוא מבחינה מסוימת כסף מדומה, שהרי אין לו, בפני עצמו, כמעט כל ערך, וכל עניינו – ההסכמה החברתית על ערכו. כך רשימת ספרות יכולות לעבור מבנק לבנק, מחשבון לחשבון, אף שלא בטוח שקיים כל דבר ממשי מאחורי כל זה… עכשיו קופץ לי הסיפור הנפלא: "מעשה בשלושה אגוזים"…

בקיצור, קטע שנון נפלא ומחורז יפה!
אין לי הערות מציקות הפעם… עימך הסליחה.
עומר

16/11/2020 01:22
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך