והוא שותק..
אני אבוד, אני הכי רחוק שאפשר מאיפה שאני צריך להיות.
פחות מדי מוסיקה, פחות מדי צבעים.
כל מילה זה מאמץ, אני מדמם דרך האצבעות.
מה לאזעזל קורה איתי? למה יש לי תחושה של סוף?
נמאס לי להיות זה שאומרים עליו שהוא פוטנציאל לא מנוצל.
חוף בברזיל, גולשים על קו שבירת הגלים מחכים לרגע הנכון.
השמש מאחורה שם למעלה, מטורפת.. ואני שוכב פה על החול החם, מאוהב, אפילו
לא יודע במי או במה, מאוהב בחיים.
ואני פה מול מחשב, והוא שותק.
שיחות עלובות של נימוסי שקר עם המזכירות והקולגות. למה זה נראה כאילו הם
בסדר עם המצב הזה?! למה תמיד אני הבעייתי??
אני רוצה לקרוע מעליי את החולצה המכופתרת ולצרוח פה לכל המשרד שאני לא שייך לכאן!
זה לא המקום שאני אמור להיות בו. אני עדיין לא מצאתי מה אני כן אבל בהחלט כבר יודע
מה אני לא.
במקום לעשות אני כותב, במקום לחיות אני מספר.
משהו חייב להשתנות. זה או הם או אני.
אני אדם שפל וצבוע, אני משקר לכם שטוב לי ושאני כמוכם. אבל הלב שלי כבר מזמן עלה
על טיסה ועזב למקום רחוק מכאן….
תגובות (5)
יפה מאד מזדהה עם הסיפור
יפה מאד מזדהה עם הסיפור ממש אהבתי
שוב, זה כאילו קטע מיומן. אהבתי פה באמת הרבה דברים, ום את הרעיון כמו הקטע הקודם, אבל הייתי משנה את 'טיב הקטע'
לא הייתי משנה כלום, רואים שזה בא ישר מהלב!, זה מה שאתה מרגיש!, תקשיב זה מחלה מאוד מאוד נפוצה לא להרגיש שייך להרגיש מבוזבז, לא לנצל את הכישורים שלך להסתיר אותם מין החברה רק כי זה לא מקובל!, אבל תבין החיים שלנו מאוד מאוד קצרים, רגע אחד אתה בגן אוכל פרוסה עם שלוקולד, ורגע אחר אתה כבר בן ארבעים עם אותה עבודה אפורה, עם אותו שעמום, ועם אותו חוסר סיפוק, וחור ענקי בלב, כי אולי הייתי יכול יותר? אולי פספסתי?, אל תיתן לחברה להכתיב לך את החיים, תגלה את עצמך! תהיה חזק, תהיה אמיץ, כי בסופו של יום אף אחד מהחברה לא יוכל להיות מאושר בשבילך! ושתגיע לגיל שבעים שמונים אתה רק תפכה, אויי! פספסתי את החיים! אויי הקשבתי לחברה ועכשיו אני כבר מת ואין כול חזרה! אויי!, מבין?, קיים ספר שקוראים לו "המקום הנכון של פרופסור קן רובינסון" הוא עוסק בדיוק בדברים האלה ואני קוראת בוא היום ועוד לא סיימתי, ועדיין אני מרותקת ממנו, והוא זה שנתן לי להכיר את עצמי ולא להתבייש במה אני ולכיר ולחפש את האני האמיתי שלי, אז אם יש לך כמוני עוד תעיות בנושא, תאמין לי הספר הזה זה בדיוק מה שאתה צריך! מומלץ בחום גדול, אז לך לכול חנות ספרים זה ב90% אחוז יהיה שם, תנסה זה לא שיש לך מה להפסיד נכון? בהצלחה והמשך יום מבורך
זה…
יפה. פשוט יפה.
חזק.
זה מדהים, זה מדהים בעיקר בגלל שזה בא מהלב.
גם אם זה היה קטע לא טוב, וזה היה בא מהלב,
לא הייתי אומרת לשנות משהו ( כלומר, מסכימה עם התגובה מעלי )
ו… אתה ניסחת את הרגשות שלך בצורה מקסימה.
ממש הצלחתי להזדהות איתך, ממש ראיתי איך הקטע מתגשם מול עיני.
בקיצור, קטע מעולה, אמין וברור שהוא בא מהלב.