הסוטרה הגדולה על ארץ הטוהר של בודהה אמיטאבהה (Amitābha)

פעם אחת, הבודהה סיפר לאננדה את סיפור היווצרותה של ארץ הטוהר של בודהה אמיטאבהה. לפני עידן ועידנים חי מתרגל רוחני בשם דהרמאקרה (Dharmākara). הוא נטע בליבו כוונה מבורכת לצבור חוכמה ומעלות, שבזכותן תיווצר ארץ מושלמת וטהורה. דהרמאקרה ייחל שבארץ הטוהר שהוא ייצור באמצעות המידות הטובות שהוא יצבור, לא יתקיימו עולמות תחתונים, שבהם היצורים מתייסרים, ולא יתקיים אף תנאי להיווצרות של עולמות כאלו. בארץ הטוהר, יצורים ימצאו מחסה מפני מחלות, אי-שפיות, סכסוכים, רעב ואסונות טבע. המתרגל הקדמון החליט להעניק שחרור לכל מי שיקרא בשמו בחיפוש אחר מחסה.
כדי ללמוד את הדרך להגשים את כוונתו, דהרמאקרה פנה להרבה בודהות ובודהיסטוות (bodhisattvas), ואלו הסבירו לו, כל אחד בשיטתו, את תורת הפיתוח של שש הפארמיטות (pāramitās): נתינה, ריסון עצמי, סבלנות, חריצות, ריכוז וחוכמה. במשך אינספור לידות המתרגל יישם את ההנחיות שנמסרו לו, והודות לכך שמו וצורתו התמזגו עם האור הצלול של תודעה טהורה. כתוצאה מכך הוא קיבל את הכינויים אמיטאבהה – אור אינסופי, ואמיטאיוס (Amitāyus) – חיי נצח. מאז, כל מי שפונה אליו זוכה לראיית האור האינסופי שבורא ארצות טהורות מושלמות, שבהן יצורים חיים חיי חופש נצחיים. באופן זה, המתרגל הרוחני השיג את מטרתו. הישג אדיר זה הושג עשרה גלגולי לידות קודם להתגלמותו של בודהה שאקיימוני (Śākyamuni) בעולם הגשמי.

בארץ הטוהר של אמיטאיוס כל הדברים אל-חומריים, וערכם לא יסולא בפז. האדמה מבריקה כמו יהלום, האבנים והחול נוצצים כמו זהב וכסף. כל חלקי העצים עשויים מאבני חן ומתכות יקרות. הבגדים של תושבי ארץ הטוהר תפורים מאלומות אור, והודות לרחצה במקורות מים צלולים כבדולח הם נרפאים ממחלות, ומשיבים לעצמם חיוניות. מפלס המים שלרגליהם עולה עד לגובה שמתאים למתרחצים, ואחר כך המים נסוגים לפי רצונם. קול האדווה של מים אלו משרה רוגע, ומעורר בתודעה את הדרכותיהם של הבודהות והבודהיסטוות.
בארץ הטוהר לא מופיעים קולות ומחשבות רעות שיטרידו את התודעה. תושבי ארץ הטוהר לא זקוקים למזון רגיל. הם ניזונים מניחוחם של מעשים טובים, וכך הם מתחזקים והופכים לשבעי-רצון. ארץ הטוהר של בודהה אמיטאבהה מופיעה במגוון צורות, ולכולן שלושה מאפיינים: אינסופיות, זוהר, והיעדר סבל. כאלו הם גם הגופים של מי שנולדים בארצות טהורות. פעילות חושיהם צלולה ואינה מוגבלת, וגופם ריק וחופשי לחלוטין מפגמים וזיהומים, וכל סבל.
אמיטאיוס שולח מתוך פיו קרניים בצבעי הקשת, אשר ממלאות את כל האדמות מסביבו, ובחזרתן, הן מקיפות אותו שלוש פעמים, ומתכנסות בקודקוד ראשו. כך הוא מדגים לכול מי שפונה אליו את המצב הסופי של התודעה, שבו הוא שוהה. כשבודהיסטוות מכל קצוות תבל מגיעים לארץ הטוהר של אמיטאיוס כדי ליצור ארצות טהורות כמו שלו, הם מקבלים את ההדרכה הבאה:

”התייחסו לקיום כולו כאל חלום, אשלייה והד, ואתם תצליחו ליצור עולמות חופשיים מסבל, כשאתם מתקדמים במהירות הבזק בדרך של חוכמת-על“. הבודהיסטוות פועלים לפי הנחיותיו של אמיטאבהה, ומפתחים שלל תכונות-על של התודעה, שכוללות זכירת הלידות הקודמות, ידיעת הדרכים של גלגולי לידות, והגעה לנירוואנה (nirvāṇa). הם מתרגלים את שש הפארמיטות – נתינה, ריסון עצמי, סבלנות, חריצות, ריכוז, חוכמה – באופן מושלם, ותרגולם אינו כבול בתכונות האישיות.
לאחר שהבודהה סיפר על תכונותיהם של אמיטאבהה וארץ הטוהר שלו, הוא פנה אל הבודהיסטווה מייטריה ואל אסיפת האלים ובני האדם: ”שאפו לעזוב את הסנסארה, ולהיוולד בארץ הטוהר הזו. בעולם הגשמי גם העניים וגם העשירים, החזקים והחלשים, נתונים לסבל, לדאגות ולצרות. לכן תפעלו בחוכמה כשתעזבו את כל המטרות העולמניות בלי להביט לאחור, ותמצאו מחסה בארץ הטוהר המושלמת. קל מאוד להגיע אליה, אך רק יצורים בודדים מנצלים הזדמנות פז זו. רוב היצורים נאחזים בתשוקותיהם בגלל חולשה ואשליות, וממשיכים לחיות בכאב ובדאגה, כשהם נסמכים על הנאות ורכוש זמניים. הם משוטטים בכל רחבי תבל, ולא מוצאים שלום ושלווה“. הבודהה אמר למייטריה: ”החלטתי לדרוש לאנשים שכנועים לנטיות רעות, וללמדם להשתחרר מכניעותם. בזכות התגברות על נטיות רעות הם ניצלים מייסורים קשים מנשוא לאחר המוות, ונולדים בעולמות מבורכים, שבהם נטיות רעות ממוזערות, ועשייה טובה זוכה לכבוד. לכן יש לפתח בנו רצון טוב באותו האופן שעשה זאת דהרמאקרה בעבר“.

לאחר מכן, הבודהה הורה לאננדה להביע כבוד לאמיטאבהה, ואננדה קם, יישר את בגדיו, פנה לכיוון מערב, והשתחווה כשהוא קורא לאמיטאיוס. אז, אמיטאיוס הפיץ קרני אור אינסופיות מארצו, ולמרות הימצאותה של ארץ הטוהר שלו במרחק גדול לאין שיעור, הקרניים הגיעו כהרף עין אל אננדה, מייטריה ואסיפת האלים ובני האנוש, שהקיפו את בודהה שאקיימוני. אורם של כל היצורים והתופעות בעולם הגשמי נבלע בתוך אלומות האור, ורק זוהרו של בודהה שאקיימוני נראה בבירור. אחר כך, הבודהה שאל את אננדה ואת מייטרייה אם הם ראו את ארצות הטוהר של אמיטאיוס ואת תושביהן, ושניהם השיבו בחיוב. אז הבודהה שאל: ”האם הבחנתם שבגבולותיהן של הארצות הטהורות ישנם ארמונות זוהרים שבהם שוהים יצורים בגוף של עובר?“
אננדה ומייטרייה ענו בחיוב, וביקשו לדעת על מאפייניי תודעתם של יצורים אלו ועל מצבם. הבודהה הסביר: ”בסנסארה קיימים יצורים שמאמינים בארצות הטוהר, ורוצים להגיע אליהן, אך הם מפקפקים בכך שהתורה להתגברות על פגמי התודעה ולפיתוח מידות טובות שמסרו הבודהות יכולה ליצור ארצות טהורות אלו. אם יצורים כאלה לא מבצעים מעשים רעים במהלך החיים הגשמיים, הם נולדים בדמות עוברים בתוך ארמונות זוהרים. אמנם הם לא סובלים, הם נושאים בתוצאות של הטלת הספקות. מצבם הוא כמצבו של אדם שכבול בשלשלאות זהב אל כס מלכות, ואין באפשרותו לעזבו, ולפעול לפי רצונו. אף על פי שהם נהנים ללא הגבלה מכבוד ומשלל תענוגות, מצבם מעיק עליהם.
ההיקשרות להנאות החושים שהעוברים פיתחו בחייהם הקודמים כובלת אותם למשך זמן רב, והם אינם מסוגלים לשמוע את הדרכותיהם של בודהה אמיטאבהה ובודהות אחרים. הדרכות אלו מלמדות את היצורים שכל מה שנוצר עתיד להיעלם, ורק אלו שמפסיקים צמא רגשי משיגים גאולה סופית.
יהי טוב!
https://youtu.be/pMQSzOOhgPQ