הנסיכה והצפרדע
על שׂפת האגם ישבה הנסיכה,
את מר-ליבה להסתיר לא טרחה.
'לכל הנסיכים רק דבר אחד בראש:
את ממלכתי מנסים הם לכבוש.
ומה יהא על כדור הזהב?
לחלצו מִמֵּיצַר – איש לא חשב!!'
כך ישבה ובכתה, ומבלי מֵשִׂים
לידהּ התיישב צפרדעוֹן מקסים.
זה בזו הביטו השניים,
וּלרגע הרהרו בהצמדת שׂפתיים.
האם זה נכון? האם זה נורא?
חלף לו הרגע, אך דבר לא קרה.
"כל-כך חבל לי שהצפרדע,
על נסיכים ואגדות – כלל לא יודע.
יָכַל הוא להיות לי לנסיך החלומות…
לו רק היה מאמין באגדות."
קמה הנסיכה, את שׂמלתהּ ניערה,
ואל פגישה נוספת המשיכה, לצערהּ.
"כל-כך חבל לי שהנסיכה המְעוּנָה,
בצפרדעים ואגדות איננה מאמינה.
נסיך אמיתי יכולתי להיות,
ולגרום לנסיכה להפסיק לבכות."
את תקוותו לנשיקה השאיר בחלומותיו,
קפץ לו הַמֲּימָה הצפרדע המאוכזב.
והם חיו מאז בעצב ובדידות,
לא באגדות, אלא דווקא במציאוּת.
עד עצם יומם האחרון
לא מש משניהם הזיכרון –
על חיים אחרים שיכלו להיות,
לו רק היו מֵעֵזים לנסות.
תגובות (8)
יפה מאוד. החרוזה (כרגיל) טובה מאוד. המסר מולבש בצורה משעשעת . הרבה אנשים מבקרים אגדות על כך שהן מעודדות ילדים לחיות בפנטזיות ולא במציאות ריאלית, אתה דווקא אומר שזו נקודת הזכות של האגדות.
אתה חמוד אתה.
חשבתי שזה מדמיע, ולדעתך – משעשע. מעניין.
אגדות הן דבר נהדר, כל עוד אתה מודע לכך שהן אגדות.
הסיפור הנ"ל אינו אגדה – הוא משל או מטאפורה.
ממלכתה של הנסיכה – היא גופה, כדור הזהב – ליבה.
תודה רבה על זריזותך.
אהבתי מאוד. אני אישית מאמינה באגדות ואני לא מתכוונת להפסיק להאמין בהן. כי באגדות יש קסם והעולם שלנו צריך קצת מהדבר הזה שנקרא קסם, ואם לא יהיו אגדות – העולם יהיה מקום אומלל ואפור. ושוב, אהבתי את הרעיון של הסיפור והוא כתוב מעולה
לכל קסם – יש מחיר! ני הי הי.
תודה רבה.
בהחלט סיפור עצוב עם מסר חזק, אבל משעשע שהדרך שהייתה להם לחיות באושר היא דווקא דרך אגדה.
אני מוכנה לשלם כל מחיר תמורת קצת קסם. יש לך עסקה כלשהי בשבילי?
ברור שיש לו. הוא עוץ לי גוץ לי
היי,
קראתי עכשיו את הקטע הנהדר שכתבת, אכן התחושה לאורך שני הקטעים דומה, אך המסקנות שונות מעט. דרך אגב, קצת הצחיק אותי הדירוג הנמוך שהקטע קיבל, יש כנראה קוראים שלא אוהבים שמנפצים להם אגדות.