המראה לא קובע

הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו שופטים ונשפטים ע"י רושם ראשוני בעיקר על ידי מראה ,צורת דיבור וסטיגמות. לפעמים הרושם הראשוני הוא נכון ולפעמים לא. אני אתן דוגמא: ילדים שקטים ובישנים בבית הספר תמיד נחשבים קצת שונים לא תמיד בקטע רע אבל יש גם מקרים גרועים כמו אלה , אף פעם לא ממש יגידו להם את זה אבל יהיה אפשר להבין זאת מהשאלות המוזרות שהם יישאלו לדוגמא: תמיד הילדים יופתעו שלאותו ילד שקט בכיתתם יש תחומי עניין משותפים ושהם רואים את אותה סדרה ואוהבים את אותו סרט או סתם פשוט אוהבים לישון מאוחר. דברים כמו אלה גורמים לתחושות מעורבות אצל הילדים השקטים וגורמים להם להרגיש מוזר ולפעמים קצת רע .דוגמא נוספת למקרים כאלה כאשר בחור או בחורה מגיעים למקום עבודה ונראים קצת שקטים תמיד יהיו אנשים שינסו לגונן עליהם או במקרה הגרוע לנצל אותם ,למרות שבהרבה מקרים דווקא האנשים שנראים הכי שקטים הם חכמים מאוד ולא שקטים בכלל ולכן הם בכלל לא צריכים הגנה ואם תנסו לנצל אותם תמיד איכשהו תיכשלו.

מה שאני מנסה להגיד שקודם כל תנו לבן אדם להוכיח את עצמו ותלמדו להכיר אותו ורק אחר כך אם הוא באמת צריך עזרה או מתקשה אז תעזרו לו תאמינו לי שהוא יעריך את זה הרבה יותר וירגיש הרבה יותר נוח.