המקצוע המועדף
כשהייתי ילד רציתי להיות כרטיסן. ככל שהדבר ישמע מוזר, הרי שהייתה לי סיבה טובה לרצות לבחור דווקא במקצוע הזה. חשבתי על הבן שלי, מה הוא יאמר, כשישאלו אותו (למשל המורה בכיתה) מה אבא שלו עושה. אם אהיה למשל ספורטאי, או רופא, או כל דבר אחר, עדיין בטח כשהבן שלי יענה למורה: אבא שלי, למשל, רופא, זאת תהיה תשובה סטנדרטית, שהיא בטח שמעה המון פעמים. אבל תארו לעצמכם את הבעת פניהם של השומעים, כשהבן שלי יענה, לשאלה מה אבא שלו עושה: הו מכרטס! בטח זה יעשה רושם ענק, על כל חבריו בכיתה…
אף ילד, חבר לכיתה או סתם חבר מהשכונה, לא יוכל להגיב בזלזול, או בפחיתות כבוד לתיאור המקצוע שלי: מכרטס! זה כל כך מגניב, שאין ספק שהבן שלי ייהפך לחבר של כולם. כן, מה האבא שלך עושה, חשוב יותר מאשר התואר אותו הוא נושא!
מהו המקצוע הכי נחשב? קוסמונאוט, כמובן. אבל כל קוסמונאוט שואף להגיע לירח, כמאמר השיר: ONE WAY TICKET TO THE MOON כלומר, גם הוא צריך כרטיס וכרטיס צריך כרטיסן… ובכלל, דווקא בגלל שכרטיסן נשמע מקצוע עתיק כזה, הוא יכול להיות פופולרי. שהרי היום חוזרים אחורה לוינטג', תקליטים וכל הדברים של פעם… רהיט וינטג' יקר פי כמה וכמה מרהיט חדש.
מזכיר לי, כשלמדתי אחרי צבא, קורס טכנאות. היו שם כל מני טיפוסים, מכל הארץ. חלק היו תלמידים טובים ואחרים פחות. מין חתך גס של אוכלוסיית ישראל 1973. הרגשתי די בטוח בעצמי בקורס, שכן הייתה לי תעודת בגרות מלאה ובייחוד לא היו לי כלל בעיות עם המקצוע העיקרי והקשה: מתמטיקה. מה רבה הייתה אכזבתי, כשבמבחן הראשון בקורס במתמטיקה, המורה החזיר לי את המבחן, בלי שיבדוק אותו. לא הבנתי את הכתב שלך אמר ואף כתב על המבחן: לא הבנתי כלום…
שהכתב שלי לא ברור, היה דבר ידוע לי זה מכבר. בתיכון המורה שכנעה את הוריי, לקנות לי מכונת כתיבה. אבל לא ציפיתי שגם במתמטיקה לא יבינו את הכתב… בכל מקרה, איכשהו התגברתי על הבעיה, ועם הזמן גם המורים השתכנעו, שאני בסדר ואין מה לחשוש לתת לי ציון טוב.
אבל מעז יצא מתוק. דווקא בגלל הבעיה הזאת, טיפוס אחד בכיתה, בחור מזוקן גבוה, מן ביטניק ביריון כזה, שיבח אותי: "אתה עובד על המורים" אמר. זה לא הפריע לו, כמובן, להעתיק ממני במבחנים במתמטיקה, שיטה שאימץ לעצמו לאורך כל הקורס… הוא התגלה כאשף של ממש, בכל הנוגע להעתקות במבחנים. היה ממציא כל מני מגילות נייר קטנטנות, שאפשר היה לגלגל בין האצבעות. וגם, בין השאר, מצא את תעתיקי המבחנים בפח הזבל (אז הייתה שיטה של הדפסה במכונה מכנית, שנקרא אם איני טועה: סטנסילים.
תצחקו כמה שאתם רוצים, אבל הבחור, בסופו של דבר, התגלה ככישרון במקצוע שאותו למדנו, טכנאות ייצור. הוא ידע להמציא דברים, באופן יצירתי…
תגובות (1)
סיפור חביב, הומוריסטי משהו. אבל בעיקר הצחיק אותי
ONE WAY TICKET TO THE MOON
כל ילדותי שרתי את השיר כך, בדמיוני חללית בכיוון אחד לירח והסיבות היו מסתוריות.
כשבגרתי גיליתי שהמילים
האמיתיות הן
ONE WAY TICKET TO THE BLUES
יפה גם כן, אבל משהו קטן מהילדות שלי מת באותו יום. מקווה שלא קלקלתי לך יותר מדי.
(דרך אגב יש גם שיר ONE WAY TICKET TO THE MOON אבל הוא הרבה פחות מוכר)