המורה לנגינה
יש לי מורה לנגינה. היא תמיד באה עם חולצה חלקה וגינס, רחבים כמו חליפת חלל. השיער שלה חום פראי ויש לה חיוך של בננה ועיניים של ענבים.
היא מלמדת אותי פסנתר. אני תמיד מסתכל עליה בחצי עין. היא מרכיבה משקפיים כל הזמן ויש לה אפודה כמו לסבא שלי. אני חושב שאני גם מתחיל לראות קצת שפם.
היום אלו כבר זמנים אחרים. היא באה עם ריח של תרסיס ובשיערה החלק להפליא פסים בלונדינים. כמו זברה שהשתבשה. על כל אצבע יש לה קישוט מגודל, שאני מתפלא איך היא מצליחה להרים אותן באוויר. אני חושב שגם היא.
יש לה אדשות בצבע והבגדים שלה זוהרים כמו אפוד מגן אבל צמודים כמו בווקום. החיוך שלה מזכיר לי אבטיח כי מדי פעם יורד לה האודם לשיניים, אבל אני סולח לה על כך. היא מנוקבת בכל מקום, עורה שחום אולי מהים, ויש לה שרשראות שלא נותנות לה לנשום.
הו. סוף סוף היא נראית כמו בן אדם.
תגובות (36)
מאוד מבינה את המחאה.
הצגת אותה בדרך מאוד מעניינת, אבל המשפט האחרון לא היה מספיק חזק לדעתי.
הייתי הולכת על משהו כמו- הו, סוף סוף היא נראת כמו בנאדם…
מממ אני מבינה והייתי באמת רוצה לשנות. אולי אני צריכה. אני פשוט מרגישה שהעניין הוא יותר שמי שמתלבש נורמאלי נראה כמו ילד ומי שמשחית את עצמו לפתע מכבדים אותו יותר. זה אחרת. הוא מבוגר. אז זה לא באמת עניין של טעם- מבינה? אולי אני טועה חח
עזבי. תקנתי חחח
תודה
בכיף.
איך שאני רואה את זה, אם אתה לא מתלבש ומתנהג כמו כולם, לא מתייחסים אליך כמו אל בנאדם. מתייחסים אליך בזלזול וקוראים לך בשמות כמו מוזר ויצור.
כאילו אם אתה לא כמו כולם אתה לא שווה את ההתייחסות.
המחאה כמו שאני הבנתי, תקני אותי אם אני טועה, היא על חוסר יכולת לקבל מישהו שונה.
המחאה היא לא שלא מקבלים. או שאולי כן? חשבתי יותר לא מעריכים. את צריכה לראות איזה הבדל יש בהתייחסות אליי תלוי איך אני מחליטה לבוא. זה כל כך מצחיק עד שזה כבר מחליא
אני חושבת שמה שנראה לך כאילו יותר מכבדים אותך כשאת מתלבשת כמו כולם, זה מה שאני מגדירה כיחס.
אם את לא הולכת ועושה כמו כולם, מזלזלים בך, שזה פחות או יותר מה שאמרתי רק במילים אחרו.
בכולאופן, אני לא חושבת שהלבוש הזה גורם לאנשים לכבד אותך, אלא לקבל אותך לחבורה שלהם כי את ניראת כמוהם.
אני מעבר לחבורות. אני כבר מעבר לבית ספר וחברים שלי אהבו אותי האמת איך שאני. מדובר על שוק העבודה הכרויות וכו. ראיונות וצבא
מבחינתי זה אותו הדבר. אנשים רק רוצים ממך להתנהג כמו כולם. רק ככה יהיו מוכני לקבל אותך. אם לא לחבורה, אז לכל מסגרת אחרת. אם לא יהיה בררה (כמו בצבא) יקבלו אותך אבל יראו בכל דרך אפשרית שזה בלית ברירה ושהם לא דומים לך בשום דבר. יכול להיות שאנחנו לא על אותו גל, אבל ככה אני רואה את זה…
אבל זה כבר לא חברתי. זה אישי. ופה זה באמת כואב
אני לא יודעת.. אני ראיתי בה אישה הזו מוטצייה. בעיקר בגלל שיש עליה את כול הסממנים של המודרנידצייה. אין לה כלום שהוא מעצמה כלום! אפילו לא צבע עורה!, לדעתי זה מחלי זה באמת מוטצייה לנסות להפוך למשהו אחר.. בעצם לא נותר לה כלום מעצמה ובטח שהיא לא דומה לכול שהו משהו אחר שהיא אולי רצתה להיות. לכן אמרתי מוטצייה. את יודעת משהו? חשבתי שלפחות אולי הנגינה בפנסטר? זה שייך לנשמה אולי זאת אהבתה? אולי זה הדבר האחד הזה שהיא עושה כמו שהיא רוצה כמו שהיא אוהבת מעצמה! כלומר מעצמיותה!. אבל היום יש איפסטרים, וקבליסתים, ואיפים, בקיצור כו אלה שמיתימרים לכך שיש להם עצמיות עומק, רוחניות ,דעה! דעה עצמאית! לא אדר.., אבל זה לא נכון גם אלה המיתימרים להיות שונים המיתימרים להיות עצמם הם גם כן אדר! אדר של איפסטרים למשל.. שמספרים לכולנו שהם אדישים לחברה שהם בכוונה יוצא דופן כי הם אמיתים עם עצמם. אז שטויות גם איפסטר הפך לטרנד, ואפילו יש להם סממנים קבועים . אוהבים דברים ישנים, שמים משקפים גדולים ולא מחמים כאילו לומר "אני לא שם על החברה", מדברים שטויות פילוספיות מי בלי בכלל להבין מה הם אומרים. רואים פרופסורים שמדברים על איכות חיים על יחסי אנוש על פיזיקת הקווניתים, ובלי בכלל להבין מה הם אומרים! ועוד אומרים אחר כך "ווא איך החכמתי!", רואים הרצאות של רבנים או גורים, כדי לומר אנחנו עמוקים אנחנו פילוסופים מבינים ורוצים להבין את החיים. ואז מייד רצים לספר לחברה.. מי בלי בגלל להסביר מה הם הבינו מי כך. וכן.. גם הולכים ללמוד או ללמד מוזיקה או ספרות. כדי לומר שהם אמיתים מתעניינים בעומק ונשמה. אבל הם בעצם ריקים ורק מחפשים קבוצה כדי להיכנס אליה ולספר לחבר'ה להיות כמו כולם!. מדהים "אוליב" כרגיל עמוק מדהים והבנתי את הבנותי תודה
רגע אבל כן זו הכוונה. נגד הסיממנים של המודרניזציה. איפור וחרא וכו
תקשיבי אני עשיתי לך כאן תגובה מושקעת אבל נפל לי המחשב, אז אם את רוצה עוד לדבר על הנושא בקשר לאיפסטרים אז באוי נדבר בטלפון מתיי שיהיה לך זמן.. . אבל אם בכלל אפנת את תגובתך ל"אול אוף מי" אז כנירא שכול התגובה שכתבתי לך לא רלוונתית, מתסכל.. טוב לא משנה אני אוהבת אותך ושיהיה לך יום מוצלח. מקווה שיהיה לנו זמן לדבר מתיי שהו.
חחחח כי אני לא בטוחה על מה דיברת. מצטערת. פשוט תבהירי מה הרעיון המרכזי במשפט אחד לא צריך דוקטורט. זה המשמעות לא כמות המילים. ככה לא ימחק לך ויהיה לי קל לעקוב ולך קל לנסח ויקח הרבה פחות זמן להגיב. סליחה, רק טיפים, אני פשוט באמת רוצה לשמוע אותך ('
אהבתי, פשוט אהבתי.
מחאה…אמנם לא הבנתי נגד מה את מוחה.
תופעת העדר? נורמה חברתית?
הבנתי אך אולי לא עד הסוף.
לדעתי כן יש לה משהו מעבר לכל זה, לכולם יש. גם לכל אלה שהולכים בעדר. בעיקר יש בעיות עצמיות, או רצון להרגיש נאהבים, או פחד להרגיש שונים. אבל בסך הכל אני מאמינה שאי אפשר לנגן רק בשביל להיות חלק מקבוצה…מוזיקה זה לנשמה.
אז אולי מורה לנגינה זו לא דוגמה טובה כל כך.
חח אולי לנסות לפרש את זה זה לא רעיון טוב. אולי כל אחד מקבל משהו שלא צריך לומר כי זה קשה. אבל יש משהו בסיפור הזה.
אני יותר ממאושרת שאהבת! חיכיתי לתגובה ממך
חחחחח אוליב…עניתי לך בפוסט שלי, על מה שהגבת.
ואני מאושרת שאת מאושרת:)
חחח מור את מצחיקה אותי.
אוף וממני!? את לא מחכה גם לתגובות שלי? אין בעיה אני וחוסר הכישרון שלי באיתנסחות נפסיק לכתוב לך!. חחח יוא אני במצב רוח ילדותי מדי היום ממש צומי של ילדים סליחה. אוף!!!, אני מרגישה באמת כמו ילדה קטנה שצריכים לקחת אותה לקלינאי תקשורת, מלא דברים שאני מנסה להעביר לך את לא מבינה!. זה כאילו שאני ילדה בת שלוש שיש לה כול כך הרבה מה לומר לאחותה הגדולה ואחותה הגדולה מנסה להבין אבל לא מבינה כלום. פשוט מתסכל!. ועולה לי קונוטציה עכשיו של עץ תליה. לא יודעת למה.. חח. אוף!!!! אני לא יודעת מה לעשות אם עצמי..
יאיי! מישהו התייחס אלי!.. מישהו צחק בזכותי..!. חח אמרתי לכם פתאום לידכם הילדה הקטנה שבי מסוגלת לצאת החוצה ואני פחות מרגישה שקריטי לרסן אותה. אם אתן חושבות שכן העשה זאת, אבל בנתיים אני מרגישה שיחרור שלא בא לי לרסן. אלה אם כן חח תגידו לי "עד כאן! "ואז אני אפסיק
חחחח אני אוהבת אותך ככה.
:) תודה
חחחחחח מור אני גם מתעניינת בתגובות שלך!!! את יודעת את זה. פשוט אנדריאנה זו אנדריאנה והיא כל הזמן צועקת עליי שאני גרועה אז אני מתה על התגובות שלה. והאמת שגם הצחקת מאוד אותי
וואט דה פאק, מתי אמרתי את זה?
את נהדרת. לא תמיד, אבל נהדרת.
שששששש. נהדרת. לא נהדרת. את מכה לי בטוסיק כשצריך וזה כל מה שאפשר לבקש
ואם יש טקס אוסקר אז אני הקריינית ואני לובשת חליפה של פו הדוב.
מכה לך בטוסיק חחח…דימוי שמאוד קרוב לליבי.
שמחה להיות פה.
פו הדוב?
חחחח סתם
יהיה לי תירוץ לאכול דבש על הבמה
חחח תודה. אם אני אחרי יום קשה ושוחק שלך. הצלחתי לגרום לך לצחוק.. ולהרגיש קצת טוב.. אז אני נותנת לעצמי אוסקר דמיוני. מגיע לי לא?
חחחחח כן.. אבל עכשיו את המועמדת הראשית, חח כי עכשיו גרמת לי לצחוק ולהיות קצת יותר מאושרת. (והאוסקר מוהנק ל..(קול טופים) אוליב!!.. (שם בדוי) חח) אוהב אותך! אותך ואת פו הדוב שלך!
3>
מה זה <3פשוט את יודעת שאני אדם סקרן שמנתח דברים ואני לא אוהבת מושגים שאני לא מכירה, לכן תגידי לי מה זה?. חח תגידי לי על הדרך גם מה זה XD כי גם זה אין לי מושג מזה!
<3 זה לב
אם תטי את הראש לצד תשימי לב לצורת הלב הדומה.
XD
זה סמיילי, שוב, הטי את ראשך לצד ותראי אותו.
הוא סמיילי מתפקע מצחוק.
אוקיי.. אני לא רואה כלום אבל אם זה המושג המוגדר שאומצע לזה אז טוב.. אשמש בזה גם. ותודה שענית. אני לא רואה כמובן מאליו אנשים שמתייחסים אלי ובטח שעונים לי על שאלות. את לא מובן מאליו ואני מעריכה אותך ואת סבלונותך כלפי אין קץ תודה
הנה עיניים – o o
עכשיו הנה הן שוב רק כאילו התמונה התהפכה – :
הנה פה שאומר 'מה' לעיניים הראשונות – o_o
הנה פה שמח לשניות- (:
o_O
:-)
<3
זה מדהים. ממש אהבתי.
חבל שאנשים חושבים ככה, שאם אתה נראה כמו המורה הזאת אתה בן אדם.
החיים שלנו השתנו, ממש לא לטובה.
ואני לא מדברת על זה שהנוער של היום וזה… הרי אני אחת מהם.
אבל אני פשוט לא מצליחה להבין את אלו שחותכים ומדכאים את עצמם…
ואלו שהולכים למסיבות ושותים. מה עוזר להם? זה באמת משמח אותם?
כנראה שאני ממש שונה מהם. אח, ממש הזדהתי עם הקטע הזה.
הפכת אותי לממש ממש שמחה (:
וכמו שאמרתי לאנדריאנה לכל אחד נוגע הסיפור הזה במקום אחר. זו חוויה שכיחה לדעתי
הייתי מפרידה בזמנים את החלק הראשון והשני, ואת החלק הראשון כותבת בזמן עבר. כי את מתחילה לספר בזמן הווה, ואז אומרת "היום אלו כבר זמנים אחרים".
אהבתי שגם אחרי השינוי היא נשארה מגוכחת לא פחות.
*עדשות.
הדגש הוא שהשנוי מגוחך ונוראי הרבה יותר. את צודקת מאה אחוז בנוגע לזמנים