המוות, עם כולנו

איש אינו יודע מהו המוות.
איך הוא מרגיש,
איך הוא נראה,
איך הוא נשמע,
ומה הוא אומר.
איש אינו יודע מהו המוות.
אך כולנו יודעים,
שהמוות,
הוא יום שקבוע בחיים של כולנו,
הוא שזור מתישהו בגורלנו,
אך איש אינו יודע מתי.
ולמה.
ואיך.
בגלל זה צריך לחיות כל יום כאילו המחר,הוא הסוף של חיינו.
כי איש אינו יודע מה מצפה לנו בעתיד.
ויש אנשים, שלא חשבו על זה.
ולא יחשבו,
לעולם.
ואני בטוחה שכל אחד מכם, פגש איש כזה, איש, שאינו חושב על המחר. גם לא על העתיד, אבל – גם לא על ההווה. מחשבותיו תקועות בעבר. וזה לא טוב. הוא אדם נורא, שלא יודע, אם תהיה לו אי פעם – אפשרות להתנצל, עד- שהיום שבו המוות יבוא יגיע.
וכשהיום הזה יגיע –
לא תהיה להם הזדמנות,
להתנצל,
ולבקש מהם סליחה.