הייתם הורגים?
הייתם הורגים אדם שאיבד ארבעה מאחיו? אדם שגדל עם אבא שיכור ואלים? הייתם הורגים אדם שחי את בעוני כל ילדותו? שאביו ואמו מתו? אדם שכל שרצה היה להיות אמן, אך כשל בכך? הייתם הורגים אדם שהגיע לשפל המדרגה בחייו?
קרוב לוודאי שאת האדם הזה הייתם הורגים אם הייתם יכולים.
אי אפשר לדעת מה יקרה מחר, עוד שבועיים או אפילו עוד שנה.
כל מה שאפשר לעשות הוא לבחור בבחירות הנכונות ולקוות שעשית בחירה נכונה.
אי אפשר לדעת מה באמת תהיה כשתהיה גדול, או מה תעשה.
אי אפשר לדעת למה תהפוך.
הבן אדם הזה, שהיה בשפל המדרגה בחייו בהחלט לא ידע כמה אנשים ישנאו אותו.
הוא לא ידע שהוא עומד להפוך לרוצח למיליונים, בינהם שישה מיליון יהודים.
האיש הזה לא ידע שלמרות שהיה אמן כושל כל העולם ידע את שמו.
היטלר לא ידע מה יצא ממנו.
אף אחד לא יודע מה יצא ממנו.
אז הייתם עושים את זה? הייתם הורגים אותו אז אם הייתה לכם הזדמנות?
ואם הייתם מגלים שהבן שלכם או החבר הכי טוב שלכם עומד להפוך לרוצח כל כך נוראי, הייתם הורגים אותו?
ואילו הייתם מגלים שאתם עומדים להפוך לרוצחים כאלו?
תגובות (13)
חיבור מושלם וחומר למחשבה מצוין. נהניתי מאוד.
אני שמחה לשמוע
לא .לא הייתי הורגת אותו. אין להתעסק עם ההיסטוריה
חיבור מושלם!
חומר חזק ורציני למחשבה, למעשה צריך אומץ כדי לענות על השאלות שהוצגו בו.
ואולי בגלל זה אני כל כך נהנתי ממנו, נשאלו בו השאלות שמעט מעזים לשאול ועוד פחות מעזים לענות עליהם.
נהניתי מאוד!
לא הייתם מונעים רצח של שישה מליון יהודים?! של טראומות, חרדות וסיוטים בלילות של ניצולי השואה המעטים שברחו במזל מידו האכזרית היטלר? כי כן, ברגע שניצולי השואה, אלה שכל משפחתם מתה, היטלר היה מת כשהיה רואה אותם. לא היה מספיק למצמץ אפילו. וזה ממש לא קשור, אם רוצחים פעם אחת אדם שגרם לשואה מזוויעה, לא אומר שהלב נעשה שחור מיד ואז הופכים לרוצחים סדרתיים וכדומה. תחשבו לעומק יותר, חומר שמעורר בי מחשבה אחת. מזוויעה. השואה.
לא.
לא הייתי עושה זאת.
כי את לא יודעת מה היה קורה, לא יודעת איך זה היה משפיע, לא יודעת מה זה היה גורם לעולם כולו.
מה שצריך לקרות קורה.
מדינת ישראל לא הייתה קמה
לא בטוח. הקונגרס הציוני כבר היה קיים.
נכון, אבל השואה גרמה לזה לקרות ממש מהר.
אם כי אני לא בטוח שמדינת ישראל הייתה קמה בכלל, במיוחד עם האנטישמיות של היום.
אתה לא יכול לדעת מה היה קורה. אף אחד לא.
"The more things change, the more they stay the same. Boundaries shift, new players step in; but power always finds a place to rest its head. We fought and bled alongside the Russians; we should've known they’d hate us for it. History is written by the victor, and here I am, thinking we'd won. But you bring down one enemy and they find someone even worse to replace him. Locations change, the rationale, the objective. Yesterday's enemies are today’s recruits. Train them to fight alongside you and pray they don’t eventually decide to hate you for it, too."
— Shepherd's speech during the intro to S.S.D.D.
לא. אני לא מסוגלת לרצוח, פשוט לא. מוציאים להורג במדינות אחרות הודו שכשהם מוציאים אסירים ורוצחים להורג הם לא יכולים להתגבר על זה. זה פשוט חוסר האנושיות שבלגרום למוות של אדם אחר, הודו שקשה להם עם זה ולא משנה כמה זה מגיע לו.
אני לא יכולה לרצוח. אם הייתי מהווה סכנה לציבור וחושבת על פגיעה [שבאמת אממש, כן?] בציבור שלם בלי סיבה- אני די בטוחה שהייתי הולכת לחפש עזרה. ["תקשיב, דוקטור, יש בי את ה… החשק הזה, להקים מחנות ולהוציא שם את כל הערסים להורג… אני יודעת שהם אנשים, אבל השלושה שהכרתי פשוט בלתי נסבלים! ובכלל, לא מגיע להם להתקיים, הטבע עושה טעויות ועל האדם מוטלת האחריות לתקן את אותן טעויות!"
"קחי כדור."
"תודה."
*נורמלית*]
חוץ מזה שאנריאנה צודקת, לא מתעסקים עם ההיסטוריה.
באשר לאם הייתי יודעת על חברים שלי… שוב, חיפוש עזרה. ["תקשיב, אדוני השוטר, חברתי חושבת להרוג את כל הבליבריות. היא רצינית, היא חופרת בור לגופות שהיא תוכל להעלים בקלות. תתנו לה טיפול פסיכיאטרי על הדרך, כן? תודה רבה."]
חוץ מזה שמוות הוא עונש הרבה יותר מדי קל. אתה מת וזה נגמר, אבל איפה העונש שלך? שלא תחיה יותר? זה באמת עונש לך? אולי אם לשים אותו על כדורים ולסגור בתא, שהטירוף-טמטום שלו יתפוגג והוא ישאר בהשריה ארוכה ברגשות אשם, זה יהיה עונש מספיק.
נקודה מעניינת למחשבה.
אבל אפשר להסתכל על זה גם אחרת… מה היה קורה אם הוא פשוט היה הופך להיות אומן גדול ואף פעם לא מסתכל לכיוון הפוליטיקה?
שרשרת אירועים של חייו היא מה שעשה אותו בסופו של דבר לרוצח המונים.
אבל מה היה קורה עם משהו בשרשרת הזאת היה משתנה?
האם הוא יכל היה להיות בן אדם רגיל לגמרי בתקופתו?