היחוס

חייזרים הפכו את עצמם לבי תמותה ועלו אל כדור הארץ. כל אחד מהם אמר שאם ימחקו לו את הזכרון וישימו אותו בגוף הורמונלי בעל דחפים, הוא יצליח להתמודד. הם יצרו כוכב כחול אחד, ועלו אליו אחד אחד, מקדישים תורה ביולוגית לא אידאלית, מקדישים תורה גיאוגרפית לא אידאלית, למטרה שלהם. חייזר אחד חיי אלפים של שנים, זה בסדר לתת מאה שנה למטרת הניסוי שלהם.
הם עולים לפה כאילו כלום, והם כל אחד ואחד מאתנו. כשהם מתים, הם לעולם לא יחזרו לפה, והם יעלו לבקרת הניסוי למעלה, גלקסיות הרחק הרחק הרחק. הם לעולם לא יעלו אל הכוכב הכחול שוב, אבל לכולם הייתה אותה תגובה כשהם עלו חזרה לבית המונוטוני, לגוף המושלם והיציב שלהם, לגיאוגרפיה מושלמת ולמציאות הסבירה.
"שיט".
שכן הם מעולם לא הצליחו להוכיח שבלי ביולוגיה מושלמת הרציונליות שלהם תשאר שלמה. הם מעולם לא הצליחו לייחס את הטוב בהם, לעצמם.