החיים עצמם

נזרוק את המציאות לשניה, מקום בו זמן לא קיים. הריצה שלנו אל עבר החיים בעצם לא שווה דבר.
אנחנו מקווים להשכיל, למצוא אהבה או כסף והעיקר הבריאות וקורת גג. אבל תכלס בואו ננתק את המציאות מהעולם, אנחנו על כדור מסתובב מתוך רבים. אולי אנחנו קיימים כי ככה קרה ואין באמת להכל מטרה.
בואו נתקיים לא כי צריך ולא כי אפשר. בואו נתקיים כי זה קרה ובואו נחיה בשביל האושר שכולנו חופרים בבורות עמוקים, אנחנו שוברים את הכלים בשביל להשיג משהו שכולם חושבים שנכון לנו אבל אין נכון או לא נכון. בנינו תוכנית שלא נתפרק ונלך לאיבוד במה שהיקום מציע לנו, "שלא נהיה חיות" אומרים, אבל צר לי לגלות שאנחנו כן רק עם מנת משכל גדולה יותר.
"הישרדות" זהו שם המשחק או נכון יותר, היה. לא צריך לפחד להגיד מילה, ואם זה מה שאני אוהב, אני לא אשם כל עוד איני פוגע באחר זין עליכם דעות מנוגדות לא אתנגד לערכים בהם אני מתקיים בגלל שזה לא בא בטוב לאחר.
זמן לא קיים אבל בשבילי כן לכן אנסה להנות כמה שיותר מבלי לגעת באחר, אראה דברים שרבים לא ראו, אתעסק ממה שאני אוהב עמוק, אמצא אהבה וגם אם לא הכל בסדר, יש עוד אושר באזור.
בואו, החיים הם יותר ממסלול אחד.