הזקן שידע …

" בכל חיי יום אחד לא התאמצתי , אתה יודע פה ושם עבודות מזדמנות …
רציתי ליהנות מהחופש מ"השמיים ללא גבולות", רציתי רק לבלות !
לשתות עוד שלוק מהבקבוק הריק ולראות את האורות מתמעמים ונעלמים להן אט אט …
אבל עזוב שטויות ! הסיבה האמתית שאני כאן זה בגלל העבודה !
כיצד אפשר למצוא תעסוקה טובה ללא קרוא וכתוב בעידן זה?
המכונות הראשונות התחילו ידידי ! תחילת התעשייה ! זה רק חלק ממנה !
היא תצמח ותשלט על כל דבר הנקלע לדרכה ! ופחחחח עולם חדש לפתע ייוולד
אך רק המזליסטים הצליחו לתפוס מקום בענף ובין מסילות הייצור בזמן זה ,
הביקוש כל כך גבוהה ונאלצתי לחפש מקום שיקבל אותי בזיעת אפיים …
אבק אכלתי ! במשך חודשים … אך מצאתי בית , כאן בין החול לים
אוכל דגים ושותה כל היום ובערב … הולך למצוא כמה מטבעות מאנשים העוברים
ושבים בעיר הגדולה …
ידידי הצעיר שלא תגיע למקומי אך להרגשת חופשיות כמו שלי לא תרגיש בחיים
המשך נא בדרכך ולמד ! אולי אמצא דרכי כמוך אך עצה אחת לך : לך בעקבות הלב
ובעקבות המודרניזציה שלא תשאר אף פעם מאחור! נתראה ידידי ! "

כך אמר לי הזקן הקבצן מהשוק הסואן המקביל אל הים ,
במשך שנים תהיתי איפה הוא , כיצד הוא מסתדר? האם מזלו האיר לו פנים ?
אכן צדק התעשייה רק הלכה והתפתחה ולא ריחמה אל שום שטח ,
האם זה לטובה או רעה ? הזקן ידע , הלכתי עם ליבי עד לכאן הגעתי לכל זה
בזכות שיחה מקרית ואותו בלבול שהסתובב בתוכי באותו יום שירדתי לים…

פסעתי , אל השביל אל הרחוב , אל האור הנעלם , מן הרחוב אל החוף ,
ירידה תלולה אבנים מרוחקות המרכיבות שביל , ללא שום זכר לאותו האיש ,
רק החוף הגלים , שקיעה אפורה ועשן תעשייה.