דעה פוליטית על גן הילדים

"יש רוח של שינוי" צעקו לי ברחוב, אבל אני לא מאמין, לא לבחור הצעקני וגם לא לאף אחד אחר. אני לא מאמין באותם האנשים שעושים את אותם הדברים כבר יותר מדי זמן, ולא מאמין למסך העשן העבה שהם נושפים עלינו בכל הכוח. כל חודש חודשיים או ארבע שנים. כל המדינה משתעלת וכל הפוליטיקאים האלה המושחזים, רק נהיים יותר ויותר חדים, משחקים את הפרוטגוניסט שישחט למעננו את דרקון השחיתות ויוציא מים מהסלע, אני לא מאמין לאף אחד וגם אף פעם לא באמת האמנתי.
כי לדעתי, העולם הוא פוליטיקה ופוליטיקה זה של כולם.
בן אדם שיודע לקחת תשובה אחת לשאלה בודדה, ולהציג אותה בנאום מזדחל ומלוקק של שעה וחצי, ולכתוב את זה בדמו שלו על דגל ולצעוד לכנסת, בעודו מתעלם באופן אובססיבי מהדברים שלא נראים לו לעין, ולא מוכן להיות אמיתי גם אם זה אומר לעשות את הדבר הקשה (אך הנכון), הוא דגנרט עם שמיעה סלקטיבית.

וכולם כאלה, כולם כאלה. אני לא רואה אדם אחד שיעמוד מאחוריי הקמפיין שלו, ובאמת יפעל לא לפי ראות עינוי, אלא לפי ראות עינינו, וכמה קשה זה לעמוד בהבטחות שלך.
עולים לבמה ומשקרים לנו, משקרים לנו בשלטי חוצות ומשקרים לנו בתשדירי הבחירות. אני כבר לא לוקח אף אחד מהם ברצינות רבה מדי, אני חי את החיים שלי עם פוליטיקה בצד, ואם מישהו חושב שאני קטנוני או ילדותי, שיחשוב. כי חובת ההוכחה היא לא עליי, היא עליהם. כשאני אראה אדם שקמטי מצחו הנחושים לא מטעים אותי, אלא פועלים למעני, אלך איתו.
אני מסתכל בטלוויזיה וזה נראה לי כמו מריבה בהפסקה בבית הספר, לכולם יש חבורות ויש מכל הסוגים, דתיים וקיצוניים ועולים חדשים וחדשים פחות. כולם רבים על שליטה במרגש המשחקים הגדול והמפואר והמתפורר שנקרא ישראל. מתווכחים האחד עם השני והשלישית וכולם מתבצרים במחנות מצוירים, זורקים כדורים של חול לכל עבר ומנסים לשכנע את הילדים המתנדנדים בנדנדות לבחור צד.

אחד מבטיח הרבה אוכל והשני מבטיח הגנה מבריונים, יש גם פתרון של חלוקה לגן המשחקים אבל כולם יודעים שזה סתם יגרור מריבה כללית, הדתיים עומדים בצד ומטיפים בקדחתנות שצריכים לחזור למקורות, החלק הימני אומר שהמגלשה היא רק שלהם ואסור לתת לאחרים להשתמש בה והשמאל אומר שהימין סתם עושה שרירים ומשתמש במגלשה בכל טענה שיעלה.

וזוהי אנלוגיה שקל לעשות, כי הם באמת כמו ילדים והמריבה הזאת סתם גולשת לפסים אישיים וכולם מכבסים את הכביסה הכי מלוכלכת בחוצות העיר.

והדעות האישיות שלי לא באמת חשובות להם, הם רוצים כוח, כולם רוצים כוח. פוליטיקה כמו שאמרתי היא של כולם, גם של הכתבים והמגישים והמוכרים בקיוסק, תן לבן אדם הזדמנות לדבר והוא ידבר, תן לאדם הזדמנות לעשות מזה כסף, והוא גם ימכור את נשמתו בתהליך.

אז אם יש איזה סיכוי שפוליטיקאי יקרא את זה, אז בבקשה. תגרום לי להאמין.