גן עדן / גיהינום

אדם וכלבו שמתו שוטטו בשמיים.
הם הגיעו אל שביל מרוצף, בסיומו שומר גדול וזועף מוקף עצים ופרחים מלבלבים השגיח על שער מוזהב.
״שלום,״ ניגש האיש אל השומר. ״האם זהו גן העדן?״
״כן,״ אמר השומר בשעמום, ״אבל חברך לא יכול להכנס.״ הוא הצביע אל הכלב.
״תחסוך ממני את הצעק- ״ התחיל השומר, אך כשפקח את עיניו, ראה לתדהמתו שהאיש וכלבו חזרו אל השביל. ״אם כך, נחפש מקום אחר.״ קרא האיש מאחוריו.
הם המשיכו ללכת, והגיעו אל שביל עפר, שבו עמד שומר כחוש אך חייכן, ששמר על שער רעוע מעץ מתקלף.
״שלום,״ חייך השומר, ״כאן גן העדן.אם פגשת את השומר מהשביל השני, דע לך שהוא משקר. הוא שומר על הגיהינום.״
״האם אינך כועס שמרמים אותך?״ תמה האדם.
״לא,״ חייך השומר, ״אני שמח שהוא מקבל אליו את אלה המסכימים להשאיר את חברם בחוץ.״