ביטחון

תמיד היתי שקט , אף פעם לא דיברתי הרבה ,אבל זה לא שלא היה לי מה להגיד. תמיד היה לי המון לומר כמעט על כל דבר שהיה קורה. אבל בכל פעם שהיתי מנסה לומר משהו הייתי משתתק משום מה ולא מצליח להוציא קול. בכל פעם שזה היה קורה לי הייתי מנסה להבין למה.
אבל תמיד שהייתי מתחיל לחשוב הראש שלי התחיל לכאוב .התחלתי לשמוע את המחשבות שלי רבות בניהם אם לדבר או לא,אם לעשות משהו או להישאר לשבת בשקט .ככל שחשבתי יותר מה עלול לקרות אם אדבר או אעשה משהו ככה פחדתי יותר באמת לפעול ולהביע את דעתי .
עם הזמן התחלתי להבין שיותר מידי איכפת לי מה אחרים חושבים עלי ולכן אני תמיד חושב פעמיים לפני שאני מדבר או עושה משהו ובסוף אני פשוט מוותר ונשאר לשבת בצד ,לכן החלטתי שמעתה והלאה אני לא אחשוב ואפעל באופן ספונטני וזה מה שיפתור לי את הבעייה .בהתחלה זה היה קצת קשה הייתי מביע את דעתי אבל הייתי מתבייש ומגמגם ומדבר בלחש אך לאט לאט עם הזמן התחלתי לרכוש לעצמי ביטחון ולהגיד את כל מה שאני חושב .