“באמצע הדרך”
באמצע הדרך תמיד יהיו מכשולים,
באמצע הדרך יעזרו לך אנשים.
באמצע הדרך יתייצבו מולך יצורים,
באמצע הדרך יתנו לך יד מלאכים.
באמצע הדרך יהיו אותם הניסיונות,
באמצע הדרך ימצאו לך התשובות.
בּאמצע הדרך גם לפעמים תיתיאש,
באמצע הדרך לעזרה גם תיהייה נואש.
באמצע הדרך יהיו חוויות ורגעים טובים,
באמצע הדרך גם כשקשה להמשיך חייבים.
באמצע הדרך יש חיות רעות ורעבות,
באמצע הדרך יהייה עליך גם לשלם חובות.
באמצע הדרך יהיה חושך וגם אור,
באמצע הדרך רק עליך לזכור.
באמצע הדרך ישנם זאבים בלילות,
באמצע הדרך באור יום ניתן לחייך שעות.
באמצע הדרך שהכל מסתדר,
באמצע הדרך שהאור אליך משדר.
באמצע הדרך אז אתה שמח ומחייך,
באמצע הדרך אתה משתייך.
באמצע הדרך שהכל חשוך וסוער,
באמצע הדרך שהראש ממחשבות בוער.
באמצע הדרך אזי אז מרימים ידיים,
באמצע הדרך שוכחים להסתכל לשמיים.
באמצע הדרך שאלוקים איתך נמצא,
באמצע הדרך שאיתך הוא נמצא.
באמצע הדרך אותך הוא סוחב,
וכשאתה מאמין עם לשלב,
לסוף הדרך תגיע עם יד על הלב.
תגובות (2)
כיוון שלא התיימרת לכתוב בחרוזים, הם סבירים בהחלט.
כן התיימרת לכתוב מסר, מוסר השכל. המסר לא מספיק גלוי.
בעיה רצינית שקיימת כאן היא שי"ן השימוש. האות שי"ן, מצורפת אל מילה כתחילית, כאשר היא משמשת לתיאור שם העצם שלפניה. לצורך תיאור זמן, יש לצרף כ"ף לפני השי"ן. יחדיו הן מחליפות את המילה 'כאשר' או 'בזמן ש…'
"באמצע הדרך שהכל מסתדר" – מה מטרת המשפט?
או שהשי"ן מיותרת: באמצע הדרך – הכל מסתדר,
או שחסר פסיק: באמצע הדרך, ש[בה] הכל מסתדר… – אגב, מה ההמשך?
או שחסרה כ"ף: באמצע הדרך [כ]שהכל המסתדר – תיאור זמן, לא תיאור הדרך.
וזה רק משפט אחד מני חמישה! את מוזמנת לחזור על חוקי בכל"מ.
"בסוף הדרך… עם יד על הלב" – מוכר מדי. מהטירונות. סבולת לב-ריאה נמוכה.
למי שמתארח בסוכות – אשפוז נעים.
תודה אבל אני פשוט כותבת לא מעוניינת לעשות תואר בלשון וספרות וכל מיני דברים כאלו ואחרים מידי פעם יוצא לי מילים יפות וגם חרוזים…
תודה בכל אופן, קצת קשה לי להבין את כל מה שכתבת אבל כשאני אבין אני אקח אתזזה לצומת ליבי. ערב טוב.