אהבה

אהבה… זו מילה גדולה. הסרטים והסדרות טלוויזיה הורידו את האהבה לזנות, אבל זו מילה גדולה. כי בעצם אהבה… זה הכול. זה חומר, זה רגשות, זה תנועה, זה מחשבה. אהבה זה עצם הקיום, זה כל מה שאתה רואה, שומע, מריח, חש וטועם. כי בעצם… כל דבר בכלל עשוי מאהבה. כי בעצם, דבר לא היה קיים ללא אהבה. אפילו מדבר חסר חיים לא היה קיים ללא אהבה, כי אהבה יוצרת חומר, ומדבר עשוי חומר. שמש לא הייתה קיימת ללא אהבה, ושום כוכב וירח. ללא אהבה, הכול היה מתאדה, הופך לעשן, וגם עשן לא היה. חוסר אהבה משמעותו מחיקת כל היקום, וכל מה שיש בו. אפילו זיכרון שהיה פעם יקום לא יישאר ללא אהבה. אתה מבין? אהבה משמעותה מהות הקיום, החומר ממנו עשויים החיים, וגם החי, הצומח, והדומם, ובני-אדם. גם המלאכים וכל הישויות הנסתרות מעיניי אנשים עשויים אהבה, בין אם הם רעים או טובים. ויש אף אפילו אומרים שללא אהבה, אפילו אלוהים יחדל להתקיים, כי כוח האהבה מפיח חיים גם בו. אז בעצם אהבה, זה הכוח שנותן לחיים ולקיום משמעות וצורה, ובלעדיה דבר לא היה קיים. אפילו לא אבן. אפילו לא אתה. אפילו לא זיכרון שהיקום היה קיים אי-פעם.