הזקן והדרך

תוספת לשיר של לאה גולדבר:
הדרך יפה עד מאוד אמר הנער
הדרך קשה מאוד אמר העלם
הדרך ארוכה מאוד אמר הגבר
וישב הזקן על אם הדרך
(עד כאן השיר של לאה גולדבר) כעת הסיפור פרי דמיוני:
וישב הזקן בצדי הדרך
כן כן זו אותה דרך בה הלך אלפי פעמים
כן כן זו אותה דרך המתפתלת כנחש ועולה במעלה ההר אל הפסגה הגבוהה.
כן כן זו אותה הדרך אליה הגיע כנער צעיר מלא מרץ וחדוות יצירה
כן כן זו אותה פסגה עליה בנה את חייו ואת ביתו
כן כן זו בדרך אותה אהב כל ימי חייו
כן כן זו אותה דרך אותה הכיר והוקיר עד למאוד.
כן כן זו אותה דרך אליה בה היום כדי להגיע אל הפסגה, אל ביתו אותו בנה במו ידיו.
ואליו התגעגע היום.
עייף ורצוץ, נשען על מקל ההליכה שבלעדיו אינו מסוגל ללכת איפלו מספר צעדים,
הגיע ליד עץ התותים שבצדי הדרך וישב לנוח.
הרוח הקרירה והנעימה הפילה עליו תרדמה מהנה.
לנגד עיניו העצומות עלו במוחו מאורעות חייו כולן, בתמונות ברורות, תמונה אחרי תמונה.
ובכל תמונה היתה אותה הדרך העולה אל הפסגה עליה בנה את חייו
כל רצונו היה להגיע אל הפסגה, להיכנס אל ביתו, לשכב במיטתו, להניח את ראשו על הכרית
ולישון….לישון שינה נעימה וארוכה שממנה לא יקום עוד לעולם.
אך משום מה דרך נראתה לו קשה מתמיד, ארוכה ובלתי מושגת
הוא ידע שלעולם…לעולם לא יוכל לעבור אותה כפי שעשה בעבר אלפי פעמים…
הוא ידע שלעולם לא יוכל להגיע לביתו ולהניח את ראשו על הכרית ולישון….
זה נראה לו דבר בלתי אפשרי….
הוא ידע שהוא זקן יותר…חלש יותר…שכוחותיו כלו…
וקשה היה לו לקבל עובדה זו….
דמעות זלגו מעיניו….הרגליים הכואבות והעייפות נצמדו לקרקר ולא יכלו לזוז
אז הוא נשען על גזע העץ בחוסר אונים והקשיב לדממה…
מתוך הדממה שמע קולות של אנשים העולים במעלה הדרך
את הנער שלא הפסיק להתפעל ולהגיד: "הדרך יפה עלד למאוד"…
את העלם שהתלונן: "הדרך קשה עד למאוד"
את הגבר שהביט למעלה הדרך המתפתלת ואומר: "הדרך ארוכה עד מואד".
השלושה התיישבו לנוח לרגלי עץ התוד ליד הזקן
נזקן פתח ואמר: "כולכם צודקים , הדרך יפה מאוד…היא קשה וארוכה עד למאוד
אבל זו הדרך שלי….זו הדרך אל ביתי אותו בניתי במו ידי,
אנא !! עזרו לי לעלות לפסגה ואראה לכם את ביתי…
אל נא תעזבוני כי כלו כוחותיי ולא אוכל לעשות את הדרך לביתי..
השלושה הרימו את הזקן ובקושי רב מאוד הצלחו לעלות עמו לפסגה…
הזקן הביט אליהם במבט של תודה….עזרו לו לעלות על מיטתו…להניח את ראשו את הכרית שלו
ולישון….שינה עמוקה וניחוה….שינה לא יקום ממנה עוד לעולם.

נמרדי יוסף