שלשה ילדים

פעם היו שלשה ילדים, בני אותה משפחה. האב היה קמצן, האם היתה רחמנית . הילד הראשון היה גם הוא קמצן, הילדה היתה חכמה, והילד השני טיפש, רחמן כמו אמו .
ביתם היה בית מעץ, בשל 'חסכון' של האב. הבית כולו היה מלא ריחות וניחוחות, בשל מתכונים שהבת הכירה ושינתה מעט.
שמות הילדים היו: שם הילד הקמצן היה חיר, שם הילדה החכמה היה קרן, ושם הילד הטיפש והרחמן היה גור. יום גשום אחד, לפני שעמד לרדת גשם, חיר ראה אישה זקנה נאבקת עם סלים. אותה אישה זקנה ראתה את חיר, נגשה אליו ושאלה "אתה מוכן לעזור לי עם הסלים?"
וחיר, שהיה רע מטבעו, ענה "לא, אלה תמורת תשלום."
האישה הזקנה, שראתה שעומד לרדת גשם, ענתה "מממ, אני לא יודעת, יש לי מעט כסף… טוב אוקי,אני אתן לך חמישה דולרים."
"לא ולא גברתי, אני יכול להשאיר אותך כאן להירטב ביחד עם כל הכסף ומה שיש לך בסלים, וכך לא ישאר לך כלום ממה שיש לך כאן. בעצם אני אקח מאתיים דולרים. אני יודע שזה הרבה, אך זה המחיר." אמר חיר.
"מאתיים דולרים הם כל מה שיש לי, גם כאן וגם בביתי." אמרה הקשישה.
"טוב את יודעת שעומד לרדת גשם." אמר חיר.
והקשישה ענתה "טוב, אוקי. תעזור לי ותקבל תשלום."
חיר התחיל לסחוב את סלי הזקנה, בעודה מתהלכת אחריו. את כל זה ראתה קרן מבעד לדלת הבית הפתוחה. כעבור כרבע שעה, חזר חיר, וחמש דקות אחרי חזרתו – התחיל לרדת גשם.
כעבור יום, קרן ראתה את הזקנה הולכת ברחוב, בגב קפוף מעט. קרן נגשה אל הזקנה ודיברה אתה על ידע. "ללמוד ולדעת. " אמרה לזקנה. "למשל, עם היית מכירה את אחי, גור, היית יכולה לבקש ממנו לעזור לך עם סלייך. הוא לדוגמא, לא היה מבקש תרומה בכלל, יש לו לב רחום ביותר. עם היית מכירה את האזורים ביער שהם פוריים ומלאיי פירות טובים, היית יכולה ללכת לאותם מקומות נחמדים ולהינות מפירותיהם הטובים והעשירים. אך אל תשכחי, עליך להשתמש בחוכמה בידע."
———————————————————————————————————————- עבר זמן, והגיע השעה שהילדים הימצאו עבודה.
חיר מצא עבודה כחנווני.
גור מצא עבודה בעזרה לאנשים.
ועוד קרן, הלכה לבקש עבודה בעירייה. היא מצאה את עצמה בראיון עבודה. הבוחן התפלא מאוד מחוכמתה הרבה. הנה כעבור מעט זמן אחר ראיון העבודה, היא מצאה עבודה בעירייה. או אז היא חשבה "זה מה שנקרא להשתמש בחוכמה בידע. " הזקנה למדה על מקורות היער, ומצאה את אחד המקומות הפוריים ביער, משם לקחה את מזונה. אך אוי, הנה באחד הימים החמים שבקיץ, פרצה שרפה ביער.
הזקנה יצאה מהיער כאשר היא בקושי נושמת. היא ידעה שאותם איזורים פוריים נהרסו.
הזקנה אינה ידעה לאן ללכת. איך להסיג את מזונה. לבסוף החליטה ללכת לעירייה לבקש תרומה.
קרן פתחה לזקנה את דלת העירייה, הקשיבה לסיפורה, ולבסוף אמרה " הרי הזהרתי אותך להשתמש בחוכמה בידע. הרי אם היית מוצאת עבודה כירקנית, ומוכרת את הפירות שמצאת ביער, הרי היה לך כסף לרכוש ידע בתחום אחר. אך לא השתמשת בחוכמה בידע." קרן נתנה לזקנה ארנק עם כסף. "הנה לך ארנק בו כסף, הכסף הוא בכדי לרכוש ידע אקדמי ולהשתמש בו למטרותיך, אך אל תשכחי להשתמש בחוכמה בידע."

מוסר השכל: בחיים צריך ידע, אך גם צריך להשתמש בו בחוכמה.

©כל הזכויות שמורות לסתם בופאלו