Shadows* חלק א'.
ישבתי מול המסך הגדול ליד פינת האכול של ביתי הנעים.
ידי רעדו אל המקלדת השחורה בעוד עיני מביטות במשפט הכתוב
-לכל פשע יש מחיר.
אינני יודעת מי הוא עידו, אך ההודעה שהוא שלך לי הפחידה אותי.
תמונות של רוצחים עם סכינים חדות ושטופות דם עלו בראשי.
עיני הכחולות זזו במהירות על חלון הצ'אט שלנו.
תבינו, אני לא מכירה את עידו, הכרתי אותו דרך קבוצה בפייסבוק.
דיברנו מעט והחלטנו לאשר אחד את השני.
היינו מדברים הרבה, בעיקר על הקבוצה בה היינו.
-הארי פוטר.
אך לאט לאט עידו נעשה אפל יותר ויותר, כאילו הוא פותח לי דלת למלכודת נסתרת.
בהתחלה פחדתי להגיד לו להפסיק, כי הקשר בינינו היה כל כך טוב.
עד שהוא התחיל להגיד לי שדברים ירדפו אחרי.
וכך קרה….
-לפני שבוע-
ירדתי מהאוטובוס הצהוב של בית ספר ורצתי את כל עשר הדקות עד למפתן ביתי.
אני גרה בבית קרקע בישוב שבשם הררית.
פתחתי במהירות את רוכסן התא הקטן ביותר בתיק בית הספר והוצאתי את מפתח הבית.
ידי רעדה מאט מהתרגשות אך לבסוף הצלחתי להכניס את המפתח לחור המנעול ולסובב אותו עד שהדלת נפתחה.
רצתי פנימה, זרקתי את התיק על הכיסא ויצאתי החוצה לגינה האחורית.
שחררתי את הכלב שלי טדי והכנסתי אותו הביתה.
סגרתי את הדלת והתיישבתי מול המחשב שפעל כבר מאז הלכתי לבית הספר.
פתחתי את האינטרנט במהרה ורצתי למבטח, לקחתי לי כוס מים ומילתי אותה עד הקצה, לגמתי ממנה שלוש לגימות ארוכות ואת שאר המים שפכתי לכיור.
חזרתי בהליכה מהירה למחשב ונכנסתי לפייסבוק שלי.
חייכתי למראה חמש ההודעות מעידו, אך כאשר נכנסתי עליהן, נבלע עולמי…
תגובות (3)
ברכות על הסיפור ה-193!
נשמע טוב בשביל סיפור 193…
העברת את זה די טוב חחח
ואני די במתח..
אז.. תמשיכי גברת צללים!
נשמע טובב!!
תמשיכי (=
זאת טעות שלי.
זה הסיפור ה-194…חח אופסי?