5 לילות – פרק 1

"הלו? הלו, הלו? אה, יופי, ענית כנראה עוד לא נרדמת הלילה… אז זה החדר שלך. דיי קטן, אבל אתה תסתדר. יש לך פה מאוורר, רכוש שלנו כבר כמה שנים, עדיין עובד. שולחן נחמד. כיסא נוח… כן, תכל'ס יהיה לך סבבה כאן. אוי, ועוד דבר, שמור על הטלפון בבקשה, זו הדרך היחידה שלי לתקשר איתך. השכר שלך יבוא בהמשך. אממ… כן. כאילו… זה הכול. פשוט תשמור פה ושם. אחרי הכול, אתה לא לובש סתם את התג הזה, "שומר", הא? אה, יש לך כמה ציורים נחמדים שציירו פה הילדים. שמע, הציורים נראים דיי מזוויעים אבל אפשר לראות מה הם ציירו שם, כן? ברווזון, דובי משהו… לא יודע…. אההה… כן, זהו. רגע, לפני שאתה הולך, יש דבר אחד שאני חייב לומר לך, יש לידך את הטאבלט הזה, שמור אותך קרוב אליך, הוא מחובר לכול המצלמות שבמסעדה הזו. תסתכל פה ושם, ככה בלי שיזוז לך איזה משהו בלי שתראה, כן? לא שזז הרבה. אבל תכל'ס הבובות כאן מתנהגות קצת שונה לפעמים כשהם בפעילות ביום, אני לא בטוח איך הם מתנהגות בלילה… פשוט שים עליהם עין פה ושם. עוד משהו קטן, אם תשים לב יש לידך 2 דלתות. ימנית ושמאלית. אתה יכול לסגור אותן בלחיצת כפתור, הדלת תיסגר אוטומטית. ואם סתם חשוך לך מידי, אתה יכול להדליק קצת את האור בכול דלת. אה, אבל אל תשתמש במוצרי החשמל יותר מידי, יש דבר כזה שקוראים לו סוללה. אז… כן. זה הכול תכל'ס. ברוכים הבאים לפיצרייה של פז-בר, מקווה שתהנה בלילה הראשון שלך בעבודה"

דממה. רק המאוורר השמיעה צלילים קלים של תפעול. והשומר בעל השיער השחור והקצר, ישב לו על הכיסא. משותק לחלוטין. "למה הכנסת את עצמך, ג'ורג'…?" הוא מלמל.
על ידו הורכב שעון קטן, עליו היה רשום '12 בלילה'. "זה רק כמה שעות לחכות, להסתכל סביב, לשמור. מה כבר עלול לקרות?". הוא נאנח והדליק את הטאבלט.