הצילו! יש פה רוחות פרק שלישי

היא אמרה:
זוכרת את היום בו ראיין התחיל לקלל את אמא שלך?
אמרתי לה: "כן למה? "
היא אמרה: מה אמרת לו כדאי שיפסיק?!
אני: אממ..אני לא כל כך זוכרת אמ..אאאנ זכרתי אמרתי לו שאמא שלי מתה.
אווי לאא אני שייקרתי נייקול תגיידי לי מה לעשות!!
ניקול:אין מה לעשות שקר זה דבר נורא! התחלתי ליבכות,
ואז היא אמרה את גם אמרת שאבא שלך נידרס,
ושאת גרה עים קרובת מישפחה שלך,
אני: אז ההוריים שלי מתו?
ניקול:מילי מיילי מיילי..את לא יודעת כלום …
אני:ניק…
ואז ניקול נעלמה
הצלחתי לצאת מהבינין הזה ועליתי על אוטובוס,
כבר לא פחדתי כי היו שם אנשים רגילים,
ש אלתי איש אחד עם הוא יודע מה השעה הוא היסתכל,
עלי ונעלם ואז עברתי לאישה אחרת שאלתי אותה מה קורה כאן?
היא לא ענתה ואז נגעתי בה והיא נעלמה ואז ניבהלתי וצעקתי:
"למה זה קורה לי?"
כול האנשים קמו והיתקרבו אלי התחלתי ליבכות ואז כולם נעלמו
התחלתי להישתגע ואז ראיתי שהגענו לבצפר ,
הבצפר היה פתוח ניכנסתי והוא היה ריק ואז רציתי לצאת,
אבל הדלתות נינעלו ואז שמעתי רעשים מילמעלה עליתי
וראיתי ילדה היא היתה חיוורת וטיפה כחולה הלכתי מישם,
מיילי ניסתה להיברוח מימנה אבל היא לא הצליחה,
ומתה.
הומז כולם אומרים שהבצפר רדוף ומיילי מחפשת קורבנות,
להשמדה