תיק תוק אני באה פרק 3:

שמעתי תזוזות בבית הסתובבתי וראיתי נקודות של דם מתקרבות אליי ישר ברחתי ותחבאתי מתחת לשולחן שיניי חרקו בפחד זיעה קרה שטפה את מצחי ראשי התפוצץ ונשימותי נהיו כבדות כלכך פחדתי שמעתי רעשים חזקים כוסות נשברים, צלחות, סירים, מחבתות השמיעו רעש נורא עצמתי את עניי חזק מתפללת שזה חלום דפיקות חזקות נשמעו מהדלת כנראה שהמשטרה הגיע לא פתחתי כי פחדתי לצאת מתחת לשולחן דמעות בוגדניות זרמו על הלחי בכיתי ובסוף המשטרה פרצה את הדלת ונכנסה "ילדה את בסדר" אחד מאנשים שאל אותי הנהנתי לאט בפחד והוא הוציא אותי מהר על ידיו בכיתי כמו שלא בכיתי מעולם 'מה קורה פה לעזאזל' מחשבה עברה בראשי התייפחתי על כתפו הוא שם אותי על מיטה כזאת ונכנס במהירות הבית צלמים, משטרות, אף.בי.איי בלאגן גדול צלמים הקיפו אותי ושוטר ניסה לעבור בניהם כעבור חמש דקות השוטר הגיע אליי ואמר "שלום גברת ארבינשטיין אני שון את יכולה להסביר לי מה קרה אחרי שהשיחה נותקה?" שאל "אממ כן אחרי שניתקת שמעתי רעשים שהסתובבתי קתמי דם התקרבו אליי ויש התחבאתי ונשברו כוסות, סירים ומחבתות נפלו ונשברו ואז אתם הגעתם………ועכשיו אני פה"אמרתי יותר רגועה "אהממ"נהמ ורשם את הכל בפינקס "אז מריה יש לך אח בת דודה בן דוד מישהו?"הוא שאל ואני השפלתי את ראשי וסימנתי ל'לא' הוא הנהן והוסיף "ותעלי לחדרך תאספי מזוודה את עוברת לפנמייה"הוא אמר והלך מה פנמייה עכשיו?! איפה אמא ואבא שלי לעזאזל! עליתי לחדרי בלית ברירה התחלתי לארוז בין דמעותיי משהו כמו שעה וחצי סיימתי לארוז לקחתי את הפלאפון פלאפון והאוזניות שלי בלי מוזיקה אני לא אוכל לחיות שם הסתכלתי מבט אחרון בחדרי הוורוד עם המיטה הלבנה חדר של נערה בגילי ירדתי במדרגות מתקשה עם המזוודה בסוף יצאתי ראיתי מישהי עם שיער בלונדיני גבוהה ורזה היא נופפה לי לבוא התקרבתי אליה ואמרתי "היי" "שלום מריה לאורין ארבינשטיין אני סטייסי ואני יקח אותך לפנמייה והדאג לך עד גיל 20 שתצאי מישם"היא אמרה בחיוך ופתחה את דלת האוטו הנהנתי בתודה ונכנסתי היא סגרה את הדלת והתחלנו לנסוע אחרי משהו כמו חצי שעה שעה הגענו סטייסי פתחה לי את הדלת לחשתי לה תודה קטן ויצאתי הסתכתי על הפנמייה פעורת פה היא הייתה כלכך יפה ועם זאת כלכך מסתורית נכנסתי פנימה מתפאלת מיופיה הטהור ו-וואו היא פשוט יפה נכנסתי לבפנים ופתאום מעדתי ואז הרגשתי שמישהו תופס אותי סיבבתי את ראשי וזה היה……………..