תיק מספר 6334-המשך 9

ריק פקח עיניים.
הראש שלו הסתחרר,והעיניים
היו מטושטשות.
הוא הרגיש מאין בחילה כזאת,
ואז הראש החל לכאוב.הוא כאב בחוזקה.
זה הרגיש כאילו מישהו מחזיק מסור,ומנסר
את ראשו.
הוא פקח עיניים.הוא שכב במיטה,והרקע היה לבן.
מימינו היו שלושה כיסאות ריקים,חומים עשויים עץ.
משמאלו,וילון בד כחול עבה שמסתיר את מה שמאחוריו.
מחוץ לחדר היו שני רופאים שדיברו עם בחורה גבוהה,עם שיער חום בהיר חלק ארוך.
היא ענדה שרשרת עשוייה כסף,וצמיד על זרועה השמאלית.
"איזו יפייפיה" חייך ריק.הרופאים הלכו,והבחורה נכנסה.
"היי" אמר ריק.הבחורה הביטה בו,והתיישבה על ידו.
"אתה ריק,נכון?" שאלה והזיזה את השיער שלה הצידה.
"ואת יפייפיה" אמר ריק בחיוך.
היא גלגלה עיניים,ושאלה:"אתה עבדת עם השותפה שלי על תיק מספר 6334 נכון?"
ריק מחק את החיוך.הכל חזר אליו.הוא עצם עיניים.הוא נזכר בכל:הבית הנטוש,המטבח המבולגן,הדמות הגבוהה בגלימה,התולעים,מפעיל הבובות,הרוצח,הגז…..
הוא הרגיש למשך שנייה את הבובות נופלות עליו,הוא ראה את מפעיל הבובות נופל שוב,הריח של הגז הרעיל…..
הוא פקח עיניים.היא עדיין הייתה שם."איפה נעמה?" שאל בלחץ.הוא הזיע בכל הגוף.
הבחורה הצביע על הוילון."היא עברה שטיפה בגוף,להוצאת התולעים שנשארו.הכל בסדר?" שאלה.
ריק נרגע מעט,ואמר:"הרוצח.הוא היה שם.היה שם גם מפעיל בובות,ועוד דמות ו.."
הבחורה הרגיעה אותו,ואמרה:"השם שלי הוא סופי.עבדת עם רין נכון?אתה יודע מה קרה לה שם?"
ריק עיכל את הכל.הוא ניסה להיזכר במה שקרה לחוקרת,אך בכל פעם שניסה להיזכר בזה,נזכר בגז ובדמויות השחורות.
"עליתי למעלה,והיא נשארה עם הבובה.כשירדתי למטה חזרה,היא לא הייתה שם".
סופי השפילה מבט,ואז שאלה בשקט:"אמרת שהרוצח היה שם?"
ריק הנהן,ושאל:"כמה זמן אני כאן?"
סופי היססה,ואמרה:"חצי שנה".