רציחת הדממה קמה לתחייה?
שיר מאוד אהבה סרטי אימה , בעיקר כאלו שלא מתאימים לגילה. היא הייתה צופה בהם בסתר ללא ידיעתם של הוריה.
שיר הייתה בת חמש וחצי אך כל הזוועות שניגלו לעיניה בסרטי האימה לא הפחידו אותה.
כאשר מלאו לשיר שש שנים , היא רצתה להפיק סרט אימה הנקרא "רציחות הדממה".
הסרט יהיה מסופר על קבוצת ילדים וילדות שנרצחים בזה אחר זה באופן מסתורי על ידי דמות מאיימת..
(עד כדי כך מוחה של שיר היה מושפע מסרטי האימה).
כמובן , הוריה הופתעו על הבקשה הזאת וכעסו עליה מאוד על שצפתה בסרטי אימה ללא ידיעתם.
בתור עונש על צפייה בסרטי אימה הוריה חסמו את כל ערוצי הסרטים וגם שברו את מחשבה של שיר בתקווה שתפסיק לצפות בסרטי אימה ולהיות ילדה תמימה כפי שהיא אמורה להיות.
כאשר שיר קיבלה את גזר הדין , היא שמחה.
לא היה אכפת לה משום שכך יהיה לה זמן להכין , לשנות , להוסיף ולפרט את הפקת הסרט "רציחות הדממה".
(כמובן שהוריה לא ידעו שהיא ממשיכה בהפקת הסרט)
שיר החליטה שהדמות המסתורית תיהיה חצי שד חצי זאב המתואר כבעל ציפורניים ארוכות , עיניו כעיני חתול (רק בצבע אדום) , צבעו אפור שחור והוא הולך על גפיו האחוריות.
כעבור רבע שנה של השקעה שיר סיימה את התסריט , את העלילה , את הזמן , את המקום ואת הדמויות.
באותו לילה שגמרה להכין את עבודתה שיר שמרה את עבודתה בתוך המגירה , הלכה לישון.
באמצע הלילה שיר שמעה רחש מתוך המגירה אך בגלל שמוחה היה עייף כל כך היא חשבה שהיא מדמיינת וחזרה לישון. שיר התעוררה שוב שאמצע הלילה כאשר מהמגירה נשמעו חריקות ציפורניים , ליבה של שיר דפק בחוזקה ואז הוא נ-פ-ל כאשר המגירה נפתחה ויד שעירה בעלת ציפורניים ארוכת יצאה מתוכה.
שיר צרחה וניסתה לברוח אך הדלת שבחדרה נעולה , שיר ניזכרת בצהריים היא נעלה את הדלת כדי שלא יפריעו לה , אז איפה המפתח??? היא "הפכה" את כל חדרה בנסיון נואש למצוא את המפתח אך היא לא מצאה אותו.
שיר ניסתה לצרוח. אולי הוריה ישמעו אותה ויפרצו את דלתה , אך זה בלתי אפשר החדר אטום לקולות. (כלומר , לא משנה כמה תצרח אף אחד לי יישמע אותה )
המגירה התחילה להפתח עוד ועוד עד שכל גופו של הדמות הרצחנית יצאה החוצה והיא התקרבה לעבר שיר תפסה אותה ו …..
למחרת בבוקר הוריה של שיר גילו שהדלת נעולה לכן הם פרצו אותה וגילו את שיר בוהה בתקרה כאשר קיבתה ובשרה כלפי חוץ וחצי מגופה נאכל.
ההורים צילצלו למשטרה בתקווה שיפענחו את הרצח הנוראי אך תקוותם הייתה לשווא , לא היו סימני פריצה או טביעות אצבעות בחדר.
אך המשטרה ראתה את המגירה של שיר פתוחה לרווחה ומתוכה ציורים ועלילה לסרט האימה. ההורים מרוב צער וכאב נעלו את המגירה וזרקו אותה החוצה , כשהמפתח עדיין בתוך חור המנעול.
באותו יום ראו את המגירה וחליטו והחליטו למכור אותה.
כמובן , אנשים קנו אותה כשהציורים והעלילה של הסרט עדיין בפנים , והם מתחילים להתפורר.
ומי יודע אולי אותה מגירה היא שלכם ועוד רבע שנה הדמות הרצחנית תיצא ממנה.
ת-נ-ע-ל-ו את כל ה-מ-ג-י-ר-ו-ת שלכם עד שתעבור רבע שנה ואולי תינצלו מהדמות.
תגובות (6)
לכל מי שקורא את הסיפור!
זהו הסיפור הראשון שלי ואני מעט לחוצה משום שאני די חסרת ניסיון בכל הסיפורים האלו.
לכן , אשמח מאוד אם תרשמו לי הערות ☺
♥באהבה רומי♥
היע, רציתי להגיד לך שהסיפור ממש יפה כתוב ללא שגיאות כתיב ומצממרר ממש אהבתי תמשיכי לכתוב
כתיבה מצויינת- אני חושבת שעדיף לא להוסיף סוגריים, זה הורס את רצף הקריאה.
סיפור מאוד יפה אבל הקטע עם השד והזאב זה לא כלכך היה מפחיד כאילו התיאור שלו לא היה מפחיד אבל עם היית משנה את השד-זאב לילדה קטנה ורצחנית זה היה יכול להיות אפילו יותר מפחיד אבל זה עדיין מפחיד מאוד מפחידד
נכון היה יותר מפחיד ילדה קטנה
אבל זה ממש הפחיד אותי!!!!!!
לפי דעתי בובה לא הייתה מפחידה כי בובה זו דולי והסיפור של דולי הוא כבר לעוס
ולדניאל ולתולי תודה רבה על התגובות!
באהבה רומי