קומה 9- הבוגלרים. פרק 6 חלק ב'-~~~~~
———נקודת המבט של ויקטור——–
אם זו לא הייתה היא, מי זו הייתה?!
"ויקטור, הדבר היחיד שאני זוכרת הוא את הרגע לפני שמעדתי, זה הכל."
"אין סיכוי נטע, זה לא יתחיל שוב"
נשמעו צרחות מאחורינו.
"מה זה היה?!", שאלתי בלחץ וקמתי יחד עם נטע במהירות.
"אני לא יודעת, לא אמרת שאין כאן אף אחד?!"
"כן, אמרתי, לא היה אמור להיות כאן אף אחד!"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לכל הקוראים היקרים שלום.
אתם עכשיו קוראים את זה וחושבים לסיים מבלי להגיב כמו תמיד…
הפעם החלטתי לעשות משהו קצת שונה, אם לא יהיו 3 תגובות לפחות משלושה אנשים שונים אני לא אמשיך את הסיפור.
אני מתבאסת בכל פעם שאני רואה שאתם לא מגיבים כמעט לכל פרק שאני מעלה וזה מעליב אותי בתור כותבת…
בבקשה.
מספרת הסיפורים בזמן הפנוי :(
תגובות (5)
תמשיכי זה מהמם
בתור כותבת, אני מאוד אוהבת את הרעיונות שלך. את באמת רוצה לכתוב ולכתוב מותח ויפה וגם את מאוד נהנית מזה ומתפעלת מזה, שזה ממש חמוד ויפה :) (אני כבר כמה שנים באתר אז זה פחות קורה) וגם באמת אכפת לך ממה שאחרים כותבים לך בתגובות בונות ובהכל, שזה מאוד יפה!
אהבתי את הסוף של הפרק הקצרצר הזה, שאני בטוחה שעשית אותו כי באמת רצית להעביר את ההודעה אבל עדיין לקוראים של הסיפור עצמו – וזה בסדר גמור, אז חשוב לי לכתוב את התגובה הזאת, כי אני לא רוצה שתתאכזבי מחוסר תגובות.
אני לא ממש קראתי את הסיפור (או שאני לא זוכרת שעשיתי את זה) ואני לא כל כך מבינה מה העלילה… הדבר שהכי הפריע לי בסיפור זה העובדות שנזרקות מידי פעם, שזה מאוד חבל, במקום להעמיק אותם ולגרום להן להיות מעניינות יותר.
אישית, לי ממש נמאס מאנשים שמתלוננים שאין תגובות בצורה מגעילה – כאלה שבהודעה עצמה כבר לא מתנהגים יפה לקוראים עצמם וזה כבר ממש מעצבן, ואת לא כזאת.
אני באמת אשתדל לקרוא את הסיפור כי אני באמת משתדלת לכתוב לאחרים תגובות בונות כמה שיותר! אני אשמח אם תשלחי לי תזכורת או משהו בצור קשר אם באמת תרצי, כי אני בטוח לא אוכל לעקוב אחרי הסיפור, בוודאי שלא לאחר שהחופש יסתיים :(
אני מקווה שהתגובה תגרום לך להרגיש אולי יותר טוב, ואני אשתדל לחכות להמשך!
כתבתי את זה לפני דיי הרבה שעות, אבל האינטרנט.. התנתק (?) נראה לי.. ולא ממש התחשק לי להעתיק הכל דרך הטלפון..
תולעת סיפורים,
שמחתי מאוד לקרוא את תגובתך על הסיפור ואני מבטיחה שאקח את הערותייך ואשתמש בהן לשיפורו :)
רק רציתי לשאול כיצד אוכל להפוך אותן ליותר מעניינות ועמוקות כפי שרצית שאעשה,
תודה.
כדי להפוך כל מיני דברים למותחים בהרבה זה הכל עניין של תיאורים. למשל בדלת – נפתחה בבום גדול או באיטיות ובצורמות? איך נטע וויקטור הגיבו לקשר לזה (ובצורה המיידית.) אפשר להוסיף אולי הצצה על מה שרואים בסוף וכדאי להוסיף תיאורים על איך הדמויות מגיבות עם המצב (דופק לב גבוה וכו')
מקווה שעזרתי :)