צללים בחושך – שיר שכתבתי

ללכת לישון ,
לכבות את האור,
להרגיש את הקור,
קור שמתפשט לכל גופך,
מוציא את כוחך, את נשמתך,
משהו מביט אליך ,
לרגע זה מקפיא את חייך ,
לפני שנעלם , מביט בך מבט אחרון ,
זה ברור שהוא יחזור , בלילה הראשון ,
הלילה הראשון שיבוא.

והצללים לא שותקים ,
רק זזים וזזים,
כועסים , מפחידים , מזהירים.
רק שלא ישתלטו על החיים.

תנו לי לראות ,
את פניי המבוהלות ,
פנים מפוחדות , שמשתתקות
החושך עוטף אותך ואתה מרגיש תחושה ,
נוראה ,מלחיצה , אפלולה
אתה נופל ,
לא פועל ,
מחכה לאור שיציל ,
שיגאול ,
שלא ימשיך לתת לך ליפול.

והצללים לא שותקים ,
רק זזים וזזים ,
כועסים , מפחידים , מזהירים.
רק שלא ישתלטו על החיים.