צייד פחד – פרק 2

זה היה הרגע הכי מביך בחייה של פרנסואז.
הכל התחיל כאשר היא עברה בחדר האוכל, לפתע ברוב טימטומה היא נתקלה בפחית שתייה והחליקה על הרצפה.
היא לבשה את חצאית בית הספר הקצרצרה שלא מסתירה כלום, ולכן החצאית שלה התרוממה וכל מי שעמד מאחוריה ראה לה את התחתונים.
"פרנסואז?" קרול הגיעה. בניגוד לשאר הבנות, היא לבשה חצאית שהגיעה בדיוק מעל לברכייה מבד רחב שנראה אוורירי.
"פרנסואז! זה היה כל כך מצחיק!" אמר טים שבדיוק נכנס עם טובי, חצי מהילדים בחדר צחקו.
פרנסואז הסמיקה מרוב בושה וברחה משם במהירות, לא טורחת להרים את מגש האוכל שנפל על הרצפה.
-בזמן שיעור-
טובי ישב והעתיק את התרגילים מהלוח. הוא חשב על המקרה המביך של פרנסואז וציחקק מעט.
"תלמידים" קולו הרציני והנמוך של המורה נשמע ברקע. "זו סיירה, תלמידה חדשה בכיתתיינו" אמר המורה והציג ילדה שנראתה כל כך מושלמת. שיערה היה אדום וחלק ועייניה היו כחולות בהירות יותר מהשמיים, טובי חשב שהוא עומד להתעופף מרוב אהבה.
"כדור הארץ לטובי" אמר טים המשועמם, אבל טובי המאוהב לא הפסיק לבהות בה.
"היי" אמרה סיירה בקול נעים.
"היי" ענו כל ילדיי הכיתה, סיירה סרקה את הכיתה במבטה והתיישבה לייד טובי.
"זה בהחלט יום המזל שלו" אמר טים בשיעמום, הצילצול נשמע וכל התלמידים יצאו החוצה להפסקה.
-בהפסקה-
"איך קוראים לך?" שאלה סיירה את טום בקול נעים, טומי עמד להינמס.
"אממ.." גימגם טובי, הוא לא רצה שתדע את השם המגוחך שלו. "טי – ג'יי" אמר.
"שם יפה" אמרה סיירה.
"ת – ו ת – ו – דה" אמר לאחר שכמה פעמים רק אוויר יצא מפיו, לפתע השמיים נצבעו בכתום חיוור.
"רגע..מה זה?" מלמל טובי, סיירה עמדה מאחוריו וחיבקה אותו, פאום כנפיים יצאו לה מהגב, והיא עפה.
ואז נשמע קול השירה המטריד הזה, שמעלים ילדים.