צ'יזבאט לילי-פרק 4

צ'יזבאט לילי********פרק-4********

'יום שבת,הקולות ממשיכים לרדוף אותי. נראה שהם לא הולכים להפסיק בזמן הקרוב והפעם,גם אוור איתם.'
אני מדליקה את המחשב הנייד שלי ונכנסת אל האתר "קולות הילד-צ'יזבאט לילי" וכותבת בתגובה:
'הם גילו את נקודות החולשה שלי,הם תפסו את אחותי. בכל פעם היא מספרת לי שהיא אוהבת את זה ומפתה אותי להסתכל בזוג עיניה הצהובות. בפעם האחרונה שהיא דיברה אליי קרה דבר מוזר,היא צרחה צרחה מקפיאת דם ואז צחקה צחוק מתגלגל. בנוסף,הופיע בחדרי סכין נוטפת דם ופתק.' לאחר דקה הופיעה תגובה לאמירה שלי: 'מה שלא יהיה אל תסתכלי בעיניה ואל תגעי בשום אופן בסכין,נגיעה קטנה אחת יכולה להרוג אותך.' סגרתי את המחשב ויצאתי לשאוף קצת אוויר. השעה היא 4:00 אחר הצהריים ובכל זאת מאוד חשוך בחוץ,חשוך כמו אמצע הלילה. והפעם,גם בלי לעצום את עייני אני מסוגלת לשמוע את הקולות. "היי ג'ס!" קול הנער אמר בלחישה. אני בולעת את רוקי וקופאת במקום. כדור שחור ואפל מתעופף סביבי ונעצר מולי, מתוכו יוצאת אוור. "תסתכלי אל תוך עייני…" אני נושמת נשימה עמוקה ומתחילה לרוץ ואז נעצרת כשהיא מסיגה אותי ועומדת מולי. "נו באמת,ג'ס! אנחנו אחיות,סמכי עליי!" אוור מחייכת חיוך חולני ומפחיד משהו… "קדימה,ג'ס. תהני קצת,תשתחררי!" אני לא מסוגלת לדבר אז אני מנידה בראשי לשלילה במהירות. אוור צועקת בפעם השלישית את הצרחה הצורמת ובידה מופיעה אותה סכין נוטפת דם והיא אומרת חרישות "עכשיו תורך,יקירה!" היא זורקת לעברי את הסכין וכמעט פוגעת. אני רצה בכל כוחי ופתאום מוצאת את עצמי בגן חיות נטוש. שוב אני נקלעת לסיטואציה שבה אני רצה וצחוק נוראי של קול הנער רודף אותי. אני נופלת ואז עוד סכין מושחזת נזרקת לעברי. אני מתרוממת וממשיכה לרוץ לפני שהסכין פוגעת בליבי. אני שומעת את קולה של אוור האומרת: "אנחנו ניישב את זה יותר מאוחר." היא צוחקת צחוק קולני. "ממנו לא תברחי לנצח." אני חוזרת שוב לגינה שלי,אור היום חוזר ואני רצה במהירות לחדרי, פותחת את המחברת וכותבת: 'אוור נתנה לי להימלט. אני לא מבינה למה אבל אני מודה לה. נ.ב- אנחנו עוד ניפגש…'