צ'יזבאט לילי-פרק 10!!

צ'יזבאט לילי********פרק-10********

מתיו- קול הנער חיבר כמה מהדברים שקראו לי לדבר אחד. הנה זה קורה שוב והפעם, ביער אפל. אני רצה,כל בגדי קרועים וגופי מדמם. קול ברור של ילד קטן נשמע בחוזקה בכל מקום שאליו אני בורחת…. כבר כמה חודשים שאני שומע את קולה של ילדה קטנה. בכל פעם שאני נמצא לבדי,היא משמיעה צעקה צורמת…. "ג'ס… הם תפסו אותי,אני אוהבת את זה. בואי גם את ג'ס,בואי"…. לאט לאט דברים מתחילים להתחבר. אותו האדם ששמע את קולה של הילדה הקטנה שמע את.. אוור. אוור עוד הייתה בחיים כשהוא שמע את הקול. "אוור עוד הייתה בחיים, אוור הייתה בחיים. חה- חה- חה. אוור מעולם לא הייתה בחיים, ג'ס. אוור היא ילידת מוות. תוצר מעוות שלי!" קול הנער עצר לרגע והשמיע את אותה הצרחה הצורמת שהשמיעה אוור. " ואת האמנת לזה! ג'ס, נכון שאת רוצה להיות ילידת מוות? נכון שאת רוצה?!" חור נפער באדמה ואני נועלת לתוכו. אני מוצאת את עצמי על שפת הר געש גדול. מתיו נעמד מאחורי ודוחף אותי אל תוך הלבה. אני מרגישה איך עורי נשרף וכל גופי שורף. אני יורדת עד לסוף ההר. עייני נעצמות. אני מרגישה איך גופי צף על פניי מים וכולו בוער בעוד שהמים קרים. על גופי גדות נוצות אדומות ששורפות את כולי. אני משותקת ולא מעיזה לזוז. שיערי נצבע בדם. אני פוקחת את עייני ומסתכלת על הרקיע. אני רואה את פניהם של מתיו וקלרה הצופים בי בחיוך. קלרה זורקת עליי אבן גדולה ואני טובעת.דמי צובע את כל המים באדום. כל מקום שאליו אני מסתכלת עולה בלהבות. אני רואה במים זוג עיניים צהובות וגדולות. לפתע העיניים נקרעות ובתוכן נפער חור גדול שאליו אני נשאבת. ליידי מופיעה אמא שיושבת בנחת. " אז, יקירה. כמו שהבנת אנחנו לא הולכים להרוג אותך מהר. בינתיים אנחנו מאוד נהנים תודות לך, חמדתי." אמא נעלמת במקומה מופיעה אוור. " אני, מתה! חה- חה- חה! איזה צחוק! את ממש האמנת לזה!" אני מגיעה לחדרי, פתחת את המחברת שלאחרונה נצבעה אדום וכותבת: " יום ראשון. אוור לא מתה! למעשה, אוור לא חייה. מתיו מדבר אלי, שפת הר געש, לבה, מים, דם ואש. נ.ב- אוור היא ילדית המוות, תוצר מעוות."

" עכשיו תורי. "