סלנדר
קמתי ביער פחד ולא מוכר עדין חצי ישנה ועדין לא שמתי לב להכל לגמרי.
אחרי דקה הצלחתי לסדר את המוח שלי ואיפה שאני נמצאת,וזה כל כך הפחיד אותי שפשוט נפלתי על האדמה בלי יכולת לזוז כמו שיש בשיתוק שינה.אני שומעת את העצים מתרשרשים מאחוריי הייתי חייבת לקום ולעשות משהו כדי לצאת מפה!
התחלתי ללכת למשהו שהרגיש כמו נצח הרגליים שלי כבר כאבו מאוד אבל לא יכולתי לעצור פשוט כל כך רציתי כבר להיות בבית במיתה החמה שלי.פתאום אני מרגישה מישהו מחזיק לי את הקטף אני מסתובבת לאט לאט מרימה את הראש………………………הלב שלי פשוט עצר ראיתי דמות ענקית לבנה בלי פרצוץ צרחתי אבל אף אחד לא שמע אותי. התחלתי לרוץ הכי מהר שיכולתי אבל זה מרגיש שהיער לא נגמר בחיים איפה אני בכלל מי זה מה זה? כמעט ראיתי אור בכביש וכמעט הצלחתי לצאת מהיער שנפלתי ועקמתי את הקרסול שלי,ניסיתי לקום אבל ללא הצלחה זה פשוט כאב יותר מידי אני חושבת ששברתי משהו אולי,בכיתי כל כך חזק וצעקתי למישהו שיבוא לעזור לי אבל אף אחד לא בא.
ראיתי את שמעתי את הדמות מתקרבת אלי ואז………………………….
טרררררררררררררררררררררררררררררררר.
תגובות (1)
כתיבה יפה וסיפור יפה