UNDERWATER-פרק 4 ♥

הייתי חייבת הסברים,הייתי חייבת לדעת מדוע החיים של אמא ושלי נהרסו משריפה.
מצאתי כתובת על שמו,בית במיאמי.
ידעתי שלא תהיה לי עוד הזדמנות כזאת,הזמנתי כרטיס טיסה של הלוך בלבד והתחלתי להתכונן למסע,לחיפוש אחרי אבי.
******
יצאתי מהמונית והודתי לנהג,מתבוננת על הבית הקטן שהובלתי אליו.ליבי דפק בחוזקה כשהכתה בי המציאות,יכול להיות שאבא שלי שם.
התקדמתי לדלת ברגליים רועדות,נושמת עמוק ומנסה להרגיע את רוחי.
דפקתי בדלת מספר פעמים,עוצמת את עיניי בחוזקה ונזכרת בתרגיל הנשימות שאמא ואני תמיד עושות.
נשמתי נשימה גדולה ועמוקה,פוקחת את עיניי ושומעת את מפתח הדלת מסתובב.הדלת נפתחה.
"שלום,אני מחפשת את אבא שלי"אמרתי מסתכלת על האישה הצעירה שמחזיקה תינוק קטן וילדה קטנה לידה מחזיקה ברגלה.
"בן וויליאמס"הוספתי לאחר מספר שניות כשהרמתי את מבטי מהילדה הקטנה אל אמא שלה.
"סקיילר?"שאלה המומה מעט,כשאני מהנהנת באיטיות.
"בואי,תכנסי בבקשה!"אמרה מכניסה אותי לביתה.
"בן סיפר לי כלכך הרבה עלייך"אמרה סוגרת את הדלת אחריי,כשאני מסתכלת עלייה במבט שואל.
"אני קיילי בראון"אמרה מחייכת
"תשבי חמודה,את רוצה לשתות משהו?"שאלה בעוד שהילדה הקטנה רצה לחדר שלה.
"אני אשמח לכוס מים"אמרתי בכנות והתיישבתי על הספה,מליון שאלות התרוצצו במוחי.
מאיפה היא מכירה את אבא שלי?איך היא יודעת מה השם שלי?הוא עזב אותנו בשבילה?ואם כן,למה הוא סיפר לה עלינו?עלי?
"בבקשה"אמרה והושיטה לי את כוס המים,קוטעת את חוט המחשבה שלי.
"איך את מכירה את אבא שלי?"שאלתי ישירות,לאחר שלגמתי מכוס המים מעט.
"רק אל תגידי לי שאת.."הוספתי והיא קטעה אותי בצחוק מתגלגל
"הו לא,סקיילר תוציאי את זה מהראש!"אמרה ממשיכה לצחקק
"בן הוא בסך הכל חבר טוב של בעלי המנוח"אמרה והסתכלתי עלייה במבט מופתע מעט,לא היו לאבא חברים שנפטרו,לפחות עד כמה שידוע לי.
"בעלי ואבא שלך עבדו יחד,בן היה מבקר אצלנו כמעט כל חודש,הוא בן בית"הוסיפה ואני הנהנתי,מחכה שתמשיך.
"כשבעלי נפטר..ובכן נותרתי ללא דבר.הוא היה המקור פרנסה היחיד בבית,ברגע שילדתי את קייט נאלצתי לעזוב את העבודה והוא היה היחיד שמפרנס את הבית.לאחר שהוא נפטר אבא שלך החליט לקחת את האחריות..הוא אמר שהוא ישלם על הבית ועל כל החשבונות שצריך לשלם,הוא היה מוכן לעזור בהכל.אז כך אני חיה היום,על חשבון אבא שלך"אמרה בצער ואני בלעתי רוק בכבדות.לכן הבית הזה קרוי על שמו.ואיך לעזאזל הוא הגיע למיאמי?אבא היה טס לפגישות עסקיות אך לא היה ידוע לי על חברים במיאמי,או על זה שהוא ביקר אותם כמעט כל חודש.
"ואיפה הוא עכשיו?"שאלתי מנסה לעכל את הכל.
"איני יודעת,הוא לא בא לכאן מאז שבעלי נפטר."ענתה ואני הנהנתי
"סליחה אם אני חודרת לך לפרטיות,מתי בעלך נפטר?"שאלתי באיטיות
"ב7 ליוני 2010.לפני חמש שנים"אמרה ונפל לי האסימון.אבא עזב אותנו לפני 5 שנים.
"קיילי,אני מתנצלת שנית אם אני חודרת לך לפרטיות אך את יודעת בדיוק במה בעלך עבד?"שאלתי
"בהייטק"אמרה והחמצתי את פניי,איך זה יכול להיות ששניהם עבדו בהייטק והם חברים טובים כלכך טובים?הרי שניהם באים מאיזורים שונים.
"אני לא מבינה כלום"אמרתי משפילה את מבטי ותופסת את שיערי עם שתי ידיי.
"קיילי,אבא שלי עזב אותנו לפני 5 שנים"התחלתי לומר והסתכלתי עלייה.
"מה?"שאלה המומה,היא נראית מזועזעת.
"איך?למה?"שאלה ואני נאנחתי
"זאת השאלה שאני שואלת את עצמי כל יום"לחשתי
"חשבתי שאני אמצא אותה כאן,אבל כנראה שלא"הוספתי נאנחת שנית.
"אני מצטערת סקיילר,לא שמעתי מבן כבר 5 שנים."אמרה ואני הנהנתי
"רגע"אמרתי מסתכלת עלייה והיא הסתכלה עליי במבט שואל.
"הוא עדיין משלם על הבית?"שאלתי
"כן,כל חודש."אמרה ואני חייכתי חיוך רחב.
"עכשיו אני רק צריכה לבדוק מאיפה הוא שולח את הכסף"מלמלתי קמה מהספה
"קיילי,יש לך את המסמך של החשבון שהוא שילם החודש?"שאלתי
"אני צריכה לחפש אותו,אני אבדוק בשבילך"אמרה כשהתינוק שבידה החל לבכות.
"שש..שש.."אמרה לתינוק בעודו לא מפסיק עם הבכי מחריש האוזניים.
"סקיילר,כל המסמכים נמצאים במרתף,יש תקייה שרשום עלייה חשבונות.אני צריכה להשכיב אותו לישון"אמרה ואני הנהנתי
"אמא,אני יכולה לעזור לך?"שאלה קייט כנראה,הילדה הקטנה שצצה משום מקום.
"כן מתוקה,בואי"קיילי אמרה ואחזה בידה של קייט.
"ליד השירותים יש מדרגות שמובילות למרתף"קיילי אמרה ואני הנהנתי,מתקדמת לדלת ומנחשת שזאת דלת השירותים לפי המדרגות שנמצאות ליד.
ירדתי למרתף ופתחתי את האור,מרתף קטן ונקי.
חיפשתי קופסה עם תקיות,בדרך כלל שמים תקיות עם מסמכים בתוך קופסאות כדי שיהיה קל למצוא אותם.
הניחוש שלי היה מוצלח,באחת הקופסאות מצאתי תקייה גדולה ועליה רשום 'חשבונות'.
פתחתי את התקייה והדף הראשון שראיתי היה החשבון ארנונה של החודש.
"שולם ב2.1 בשעה 17:43,החשבון שולם מלוס אנג'לס"קראתי את הכתוב וחייכתי לעצמי חיוך מנצח.הצלחתי.
הנחתי את המסמך למקומו ואת התקייה לתוך הקופסה,מניחה את הקופסה למקום.
התחלתי ללכת לכיוון מתג האור,מסתכלת על תקייה שחורה מבצבצת ליד ארונית שחורה וקטנה.
התכופפתי ואחזתי בתקייה,אני אוהבת לחטט בדברים ואני מודעת לכך.
פתחתי אותה והתחלתי לדפדף,מזועזעת ממראה עיניי.
"זה אותם אנשים"לחשתי לעצמי.
"אותם מבוקשים שהיו ברשימה של אבא"הוספתי מבולבלת.
מה קורה כאן?
*****
"אני צריכה את הטיסה הראשונה ללוס אנג'לס"אמרתי נאנחת
"גברת,בגלל מצב השלגים הקשים הטיסה היחידה שיש לנו היא בעוד שבוע!"היא אמרה מעוצבנת.
"אי אפשר לטוס דרך 2 מטוסים?"שאלתי
"לא,כבר אמרתי לך כל הטיסות מבוטלות עד לשבוע הבא!"אמרה מרימה את קולה.
"אז אתם לא יכולים לעשות כלום?"שאלתי מתחילה להתעצבן.
"לצערנו לא,את רוצה כרטיס או לא?"שאלה צועקת מעט.
"אוקי,תרשמי אותי לטיסה של שבוע הבא"אמרתי נכנעת.
"יש מקום באמצע המטוס,ליד החלון בסוף או ליד החלון באמצע.מה את מעדיפה?"שאלה
"ליד החלון באמצע"עניתי ונשמעו קולות של תקתוקים במחשב.
"אוקי,הטיסה ב5 בערב.הכרטיס עולה 170 דולר.הכרטיס הוזל בגלל מצב השלגים ואנחנו מרגישים שחובתנו היא לפצות אתכם.שאלות?"שאלה בקול הרובוטי שלה.
"אני מניחה שלא"אמרתי
"כשתגיעי לשדה יש כמה עמדות של 'קח כרטיס',תגיעי לאחת העמדות ותקחי את הכרטיס שלך"אמרה
"אוקי,תודה"אמרתי
"תודה ולהתראות"אמרה ואני ניתקתי,נאנחת ויוצאת מהחדר לכיוון המעלית,מתכוננת להגיד לראיין שאני נשארת לשבוע הקרוב.
*****
יצאתי מהמקלחת ולבשתי את החזיה והתחתונים,עטפתי את גופי במגבת,חושבת על מה אני אלבש ליציאה ה'ידידותית' שדילן הבטיח לי.
~~~~~
"אז עכשיו כשאת נשארת לעוד שבוע,מה דעתך שניצא אמ,לפגישה ידידותית?"שאל ואני ציחקקתי
"דילן,אתה מזמין אותי לדייט?"שאלתי
"לא דייט,פגישה ידידותית"אמר ואני צחקתי
"אוקי,אני מסכימה להצעה שלך"אמרתי והוא חייך
"תהיי מוכנה ב8"אמר ואני חייכתי
~~~~~
יצאתי מחדר האמבטיה כשאני שומעת לפתע קול מאחוריי.
"רציתי להפתיע אותך ולהקדים את הפגיש.."קולו של דילן נשמע בחדר,כשאני מסתובבת אליו והוא מתבונן בגופי.
"סקיילר"לחש מתנשף מעט.
"מה..מה זה.."הוסיף ואני נאנחתי.
"דילן..לך"אמרתי והוא הניד את ראשו לשלילה.
"אני אלך כשתסבירי לי איך זה קרה לך ולמה לא סיפרת לי דבר כזה?"שאל נאנק
"כי ידעתי שתסתכל עליי ככה"אמרתי מתבוננת בעיניו המרחמות.
"אני לא רוצה שאנשים יסתכלו עליי ככה דילן.אני הרבה יותר מבסדר"הוספתי
"אתה מוכן בבקשה ללכת?"שאלתי לאחר כמה שניות,כשאני מסתכלת על עיניו שבוחנות את רגליי וכתפיי,מרגישה את הדמעות עולות לגרוני.
"אני לא אלך סקיילר"לחש מתקרב אליי.
"דילן,אני לא מתכוונת לחזור על זה שוב"אמרתי והוא נעצר במקומו,מתבונן לתוך עיניי.
"תורידי את המגבת סקיילר"מלמל ואני הסתכלתי עליו במבט מופתע.
"אני לא אלך."אמר ואני נאנחתי.
ידיי רועדות כשאני מורידה באיטיות את המגבת שעטפה אותי,יודעת שבעוד רגע הוא יברח.
המגבת נפלה על הרצפה,הוא התבונן בגופי והשתנק.
הסתובבתי באיטיות על מנת להראות לו את גבי,מופתעת מכך שהוא עדיין כאן.
הסתובבתי חזרה,מרגישה את הדמעות עומדות לצאת מעיניי בכל רגע.
"עכשיו אתה יודע"לחשתי כמעט ללא קול,כשהוא מסתכל עליי בעיניים נוצצות.
"סקיילר.."החל לומר
"אין צורך,אני יודעת"אמרתי נאנחת
"זה בסדר,אני כבר רגילה"הוספתי
"את יפהיפיה."

~תגיבו הדעה שלכם ממש חשובה לי!
שיהיה לנו המשך ערב טוב ♥~