UNDERWATER-פרק 15

"בני הערובה נמלטו, אני חוזר בני הערובה נמלטו.ערכו חיפוש בכל האגפים!" אני שומעת את קולו של תומס ממכשיר הקשר של אחד השומרים שמולי.
"אתה מרים עכשיו את הקשר, ואומר שהאגף הזה נקי.אני ברורה?" אני שואלת ומכוונת את אקדחי על השומר שדיברתי אליו.
הוא מהנהן באיטיות ומוציא את מכשיר הקשר שלו, מקרב אותו לפיו ונושם עמוק.
"אתה רוצה שחבר שלך ימות? קדימה!" אני מפצירה בו והשומר שאני מחזיקה בידיי רועד מפחד.
"כריס תעשה מה שהיא אומרת!" השומר שאני מחזיקה מתחנן ואני מביטה בכריס כנראה במבט מאיים.
"השטח נקי באגף ג' " כריס אומר לקשר והשומר שאני מחזיקה בו הוציא נשימת רווחה מפיו.
"תביאו לי את האקדחים שלכם" אני מצווה עלייהם והם מוציאים את האקדחים שלהם בזריזות, מניחים אותם על הרצפה ומתרחקים באיטיות.
אני מרימה את האקדחים ומוציאה מהם את המכסניות, מכניסה לתוך כיסי וזורקת את האקדחים הצידה.
"שלא תעזו לומר מילה לתומס.אם הוא יצליח לתפוס אותי אני אספר לו על שיתוף הפעולה מהצד שלכם!" אני מאיימת והם מהנהנים.
אני ממשיכה להתקדם עם השומר שאני מחזיקה לסוף המסדרון, השומר בולע רוק בכבדות ואומר "ימינה".
"איך קוראים לך?" אני שואלת וממשיכה ללכת כשהוא רועד בידיי.
"ג'ייק" הוא עונה בקול רועד
"ובכן ג'ייק, אם תוציא אותי מכאן אני מבטיחה שתחזור הביתה בריא ושלם.גם לי יש משפחה ואני רוצה לחזור אליה.אני לא יכולה לעשות זאת בלי שיתוף פעולה מיצידך." אני אומרת והוא מהנהן
"למה אתה עובד אצל תומס בכל מקרה?" אני שואלת לא מבינה
"אני זקוק לכסף, המשפחה שלי נמצאת במצב לא פשוט כרגע" הוא אומר בכנות
"אני לא חושבת שהעבודה הזאת היא הפתרון.אתה נראה אדם הגון ג'ייק.מדוע שתרצה לעבוד בעבודה אכזרית כזו?" אני שואלת והוא נאנח
"אני מניח שאת צודקת, אבל זה לא כלכך פשוט.נולדה לי בת לפני חודש, יחד איתה אנחנו שבעה במשפחה.זה מאוד קשה לפרנס חמישה ילדים ולשמור על אישתי ועליי בו זמנית.וכשהמצב מגיע לקושי כמו זה, אני מניח שעושים הכל על מנת לשרוד" הוא מספר ואני מהנהנת, הסיפור שלן בהחלט נגע לליבי.ברגע שאצא מכאן אסדר לו עבודה.
"כאן שמאלה, יש ארבעה שומרים.המצב כאן יותר מסוכן מהשומרים הקודמים, הם מוכנים למות בשביל תומס." הוא אומר ואני נושמת עמוק
"אין דרך אחרת?" אני שואלת בתקווה
"לא, אני לא חושב שיש" הוא אומר ואני נושפת בבוז.
אני מכינה את עצמי נפשית לפנייה הבאה, אני מניחה שאצטרך לירות בהם.המצב לא פשוט.
ברגע שאירה בהם, תומס יגלה היכן אני נמצאת.
אך אם אני לא אירה, הסיכוי לצאת מכאן ייהפך לאפסי.
"ג'ייק, אני מתכוונת להוציא אותך מכאן ולמצוא לך עבודה. אם תשתף איתי פעולה והכל יילך חלק, אני מבטיחה לך שאתה לא תשאר במקום הזה יותר.אני אדאג לך ולמשפחה שלך.אתה מוכרח לסמוך עליי." אני אומרת והוא נושם עמוק
"מה את מתכוונת לעשות?" הוא שואל
"לירות בהם ולרוץ כל עוד אני חיה" אני מספרת לו את כוונותיי.
"לירות בהם?" הוא שואל ומכווץ את גבותיו
"אני לא אהרוג אותם, אם זאת כוונתך" אני אומרת והוא מהנהן.
"תהיה מוכן לרוץ, אני מקווה שלא תאכזב אותי ג'ייק." אני אומרת ונושמת עמוק, מכינה את עצמי נפשית למהלך הבא.
אני מורידה את האקדח מגבו של ג'ייק ומציצה מעט למסדרון שבצד שמאל, אני מביטה בשומרים שדרוכים עם נשק ואני מביטה בג'ייק.
"זה מתחיל" אני לוחשת והוא מהנהן.
אני פונה למסדרון ויורה לשומר הראשון ברגל, הוא נופל במקומו והשומרים האחרים מביטים בי ואוחזים בנשק שלהם.
אני יורה בשני שומרים נוספים בשני האקדחים שבידי, מכוונת על השומר הנוסף שעומד בדרכי.
"אל תירי!" הוא אומר ואני מביטה בו במבט שואל.
"אני מתחנן, אל תירי" הוא מבקש ואיני מבינה את הבעת פניו.
"תזהרי!" אני שומעת את קולו של ג'ייק ושומעת קול יריה שמחרישה את אוזניי.אני יורה במהירות בשומר שעיכב אותי ומביטה בג'ייק שחסם אותי עם גופו.
"ג'ייק" אני ממלמלת ומביטה בו, הוא הניח את ידו על בטנו ואני רואה את שטף הדם שיוצא מבטנו.
"הו אלוהים" אני אומרת ומורידה במהירות את החולצה שהייתה עליי, נשארת עם גופיה בלבד.
"תלחץ על זה!" אני מצווה עליו והוא לוחץ עם החולצה על בטנו.
"אתה תהיה בסדר, אנחנו חייבים לצאת מכאן!" אני אומרת ועוזרת לו ללכת.
"ג'ייק, אנחנו חייבים למהר.בבקשה תעזור לי" אני כמעט מתחננת כאשר אני מביטה בפניו שנעשו חיוורות.
"לאן עכשיו??ג'ייק!!" אני כמעט צועקת והוא מביט לצדדים.
"ימינה" הוא לוחש ואני הולכת בזריזות כשהוא מכביד על גופי, התוכנית הייתה לרוץ!לעזאזל!!
"היציאה במסדרון הבא.תמשיכי ישר ובפניה תפני ימינה" הוא ממלמל ואני ממהרת להגיע לפנייה. אלוהים אני מתחננת, תעשה שאני אגיע לפנייה הזאת.תעשה שג'ייק יהיה בסדר.תגרום לי להינצל.
"סקיילר!!" אני שומעת את קולו של אהובי, של בנג'מין.
אני מסתובבת ורואה אותו רץ לכיווני, ליבי קופץ בשמחה על כך שהוא בסדר.
"אלוהים, חשבתי שנפצעת!שמעתי את הירייה ו.." אני אומרת במהירות
"אני בסדר! מה קרה לעזאזל?" הוא שואל ועוזר לי ללכת עם ג'ייק.
"הוא הגן עליי" אני לוחשת ובנג'מין מביט בו מופתע.
"אני חייב לך את החיים שלי.תודה." בנג'מין אומר לג'ייק וג'ייק מהנהן.
"היציאה בפנייה ימינה בנג'מין!" אני אומרת נרגשת מעט.
"רגע, ייתכן ויהיו שם שומרים.תומס בוודאי הכפיל את השמירה עכשיו כשאתם מנסים לברוח" ג'ייק אומר
"שיט" אני ממלמלת ונאנחת
"אנחנו נהיה בסדר, יש לנו נשק סקיילר.אנחנו נצא מכאן" בנג'מין אומר כאות הבטחה ואני נזכרת שהמכסניות שלי נגמרו.
"חכו" אני אומרת ומוציאה את המכסניות מכיסי, מחליפה אותן במכסניות שהיו באקדחים שלי.
"קודקוד ב' כאן ג'ון.האם השטח נקי באגף שלך?" נשמע לפתע ממכשיר הקשר שלקחתי מג'ייק.
אני מביטה בג'ייק והוא מהנהן, אני מוציאה את מכשיר הקשר והוא נאחז בו.
"כאן קודקוד ב', הכל נמצא תחת שליטה.שמעתי רעשים באגף ד'." ג'ייק אומר ואני מחייכת מעט, שמחתי על כך שהצלחנו להשיג עזרה.
"אוקי, ועכשיו לחלק הקשה" בנג'מין אומר ואני נושמת עמוק כשהגענו לפנייה של המסדרון.
"ג'ייק, תשאר מאחוריי ואל תפסיק ללחוץ על הבטן.כשתהיה לך הזדמנות תצא מכאן בכל דרך אפשרית!גם אם זה אומר שאנחנו נשארים מאחור" אני אומרת והוא מהנהן
אני מביטה בבנג'מין והוא מחייך אליי חיוך מעודד, מתקרב אליי ונושק למצח שלי.
"אני אוהב אותך" הוא אומר
"אני אוהבת אותך" אני אומרת ומנשקת את שפתיו, הוא מחבק אותי בחוזקה ומתנתק ממני.
"קדימה" הוא לוחש ואני מהנהנת, אני מביטה בג'ייק והוא נושם עמוק.
אנחנו פונים ימינה ומכוונים את האקדחים לעבר השומרים שנמצאים במסדרון.
פי נפתח לרווחה ואיני מאמינה למראה עיניי.
"אבא?"

אוף סליחה שיצא כזה עלוב, פעם אחרונה בחיי שאני כותבת סיפור אקשן!
חחח אוהבת המון ותגיבו!!
לילה טוב אהובות