The doctor- 1

מאלוני הביטה דרך חלון הזכוכית איך קבוצת מנתחים מבצעים את עבודתם ואז חזרה לדלפק לצד חברתה.

"אני יכולה לסבול הרבה דברים, את זה שהילדים שלי מקאים עלי, או שהלקוחות פה מתלוננים וצועקים עלי אבל לראות דם זה כבר סיפור אחר." מרתה אמרה בזמן שאכלה את שאריות הדגנים שנפלו על הדלפק.

"לא וזה לא דוחה" מאלוני שאלה אותה בצחוק והביטה על חברתה בולסת בהנאה.

כשמאלוני חזרה לביתה היא הורידה מגופה הצנום את הבגד תכלת ולבשה שמלה לבנה שהוציאה מהניקוי היבש לקחה את העוגה המקושטת שאפתה ויצאה לדרך.

היא נכנסה למסעדה בה ישבו חברותיה וזללו כמה עוגות.

"וואו לא היית צריכה" קראה לנה וחייכה אל מאלוני.

"זה הקטע שלי" היא אמרה והניכה את העוגה המושקעת עם הציפוי הכחול והזילופים מוניל שחברתה כל כך אוהבת.

"רגע, אין כזה דבר בלי נרות על עוגה" אמרה אחת מהבנות

"כן יש!" מאלוני אמרה בהחלטיות.

"טוב כדי לספק את כולכן אני פשוט.. " אמרה לנה עצמה עניים ונשפה על העוגה.

"חבל לי לחתוך אותה!" אמרה חברתה לעבודה ג'ס ונתנה למישהי אחרת את המשימה.

"את זוכרת את הדייט שלך מחר עם בייל נכון?" שאלה ג'ון

"כן" מאלוני אמרה בכעס

"שלא תעזי להבריז עוד פעם, היה לי קשה לסדר לך אותו!" אמרה בכעס ושיערה המתולתל קיפץ עם כל תנועה שלה.

"בסדר, בסדר" היא אמרה והרימה את ידיה כחפה מפשע.

ביום למחרת-

מאלוני התיישבה על הספה הנקייה שרק מחכה לבעלים חדשים ומרכה לק אדום מעל מגבת לבנה שמנעה ממנו להתפשט על השולחן.

מישהו ניגש לבית והיא שמעה אותו ומיד ניגשה לפתוח את הדלת.

"בייל, למה לא דפקת? " היא אמרה בקול

הבחור מולה נראה קצת מהוסס הוא עמד לפצועה את פיו ולתקן אותה על טעותה אך היא המשיכה.

"קצת הקדמת לא?" שאלה ונחפזה לגלות שהיא עומדת מולו בפיג'מה.

"עדיף להקדים מאשר לאחר" 'ביל' אמר בחיוך ובחן את גופה של מאלוני.

היא הייתה יפיפייה אמיתית. שיערה הבלונדיני היה פזור מעל כתפה ופניה האירו מחום.

"בוא תיכנס" היא אמרה ופתחה את הדלת לרווחה. 'בייל' נכנס והביט במגבת המגואלת בלק.

"חתכת את עצמך. " אמר ומבטו לא זז מהמגבת.

"אה, לא זה רק לק." היא אמרה והזיזה את המגבת מפניו.

היה לו שיער חום כהה ארוך, והוא הסתיר את עיניו החומות, גופו היא צנום ושרירו בלטו מבעד לגופיה שלבש.

הוא בחן אותה ומבטו לא הסגיר דבר.

"תסלח לי לרגע אני צריכה להחליף בגדים" אמרה וחלפה על פניו.

"או רגע, איזו מארחת גרועה אני. רוצה לשתות משהו? אולי לימונדה טרייה?" שאלה.

"לא תודה" סירב והיא נכנסה לחדרה והחליפה בגדים.

הזר הביט בבית ועבר על הקירות והספות בידיו ואז הבחין בכל הארגזים הארוזים.

"את עוברת?" שאל אותה ועבר על הקורות המסדרון של הבית.

"כן, לפחות רוצה לעבור. אני קודם כל צריכה קונה. אמרה ויצאה מחדרה לבושה בשמלה לבנה שחיטבה את גופה.

הוא לא הצליח להתיק את עינו מגופה, אם קודם הוא חשב שהיא יפה עכשיו הוא לגמרי בטוח בזה.

גופו הפריעה לה לעבור במסדרון הצר והיא הביטה בו כאל מחכה שיזוז והוא הפנה לה מעבר.

"וואו, את נראית פצצה." אמר בקול חלש והביט בישבנה כשחלפה על פניו.

"מה אמרת?" שאלה בקול.

"אה, שאת נראית טוב בשמלה הזו." אמר והיא הביטה בו.

היא הביטה בזר שמולה והרגישה קצת לא נינוחה מהקרבה ביניהם.

"אני חושבת שאתה צריך ללכת ולחזור יותר מאוחר" אמרה והביטה בו.

"אבל מתחשק לי להישאר" אמר והביט בה בתאווה.

"אני לא מוכנה כרגע, אתה ממש הקדמת. אתה יכול ללכת?" שאלה והתרחקה ממנו במקצת

'בייל' התקדם לכיוון הדלת ונעל אותה.

"מה את עושה?" מאלוני אמרה בפחד.

הזר התקדם אליה והביט בה בחיוך.

"אני אתקשר למשטרה." היא אמרה והוא תפס אותה בידיו.

"לא את לא!" הוא אמר בקול.

מאלוני בעטה בו, רצה לכיוון המטבח שלפה את צרור המפתחות מכיסה ורצה לכיוון הדלת שנמצאת שם.
היא תפסה את הידית בכוח סובבה אותה ואז הוא תפס אותה בכוח והרחיק אותה מהדלת.

"אני לא רוצה לפגוע בך" אמר והיא חתכה אותו עם המפתח, הוא צעק כתגובה ורטן מכאב.

הוא תפס אותה בכוח והשליך אותה על מדף צלחות, פרצופה פגע בו והותיר שובל של דם. הוא ניסה לרתק אותה לשולחן שעמד באמצע בחדר אך היא תפסה אגרטל בידה וזריקה עליו.

הוא התאושש במהירות והשכיב אותה על השולחן בחוזקה, ביתנה וצד ראשה פגעו בשולחן בחוזקה.

"את לא יודעת כמה זמן רציתי לעשות את זה" אמר בתשוקה ואז זה קרה הוא אנס אותה.

הוא גנח בהנאה בזמן שלה נותר רק לבכות כשפניה מוצמדים בחוזקה לשולחן.

"זה טוב, זה טוב." הוא אמר ותפס בחוזקה את כתפייה, הוא עיסה אותן בחוזקה ואז נישק אותם והותיר אותה חסרת עקרה ופצועה.