סוכני השלג| פרק 21 חלק ג׳~ פרק אחרון לעונה וחלק אחרון לעונה!

~מנקודת המבט של שון~
אחרי חודש שאני פה, בחור הזה. אני לא אכלתי כבר יותר משבוע ואני שותה מים רק פעמיים ביום, אבל מסיבה כל שהיא. הקט המוטרפת הזאת ממשיכה להחזיק אותי פה ולא מנסים אפילו להרוג אותי.. לפני 3 שבועות, שהייתי פה כבר שבוע קרן, אמא של אבייה. הצטרפה אליי ואיתה גם מורן נתפסה, איך שהוא מורן הצליחה לברוח אחרי כמה ימים ורק אני וקרן נשארנו.. ואז טוני והינו הצטרפו אלינו, הינו הצליח לברוח יום אחרי שתפסו אותו ואז הבנתי למה הוא המפקד ולא אני.. טוני ברח לפני יומיים ואיתו גם קרן , ורק אני לא הצלחתי לברוח.
רן חברי הטוב נתפס גם הוא אתמול ביחד עם הינו שחזר לפה שוב, והיום שירז לי ורייבן נתפסו גם הם.. רק טוני, מורן, קרן ואבייה בחוץ, רק הם יכולים לעזור לנו לצאת מפה…. אף אחד פה לא מדבר עם אף אחד כי הפחד למוות השתלט על כולנו, ידענו שעם מישהוא יגיד מילה לא במקום וכולנו מתים אז העדפנו לשתוק.. אני חיי בפחד הזה כבר כמעט חודש, אבל הם לא רגילים לזה כבר חלקם פה שעה בלבד.. כמו שאני מכיר את הינו הוא יצליח לברוח. השאלה היא מתי ואיך..
"כולם פה?" זאב נכנס לחדר כדי לוודאות בעצמו שכולם פה, זאב הוא סגן מנהל הקט הזאת, את המנהל אף פעם לא ראיתי למרות שהייתי פה כמעט חודש.
"כן." עניתי בשם כולם למרות שלא הייתי בטוח במה שאני אומר
"בטוח?" זאב התקרב אליי ושאל אותי עם אני בטוח במה שאני אומר
"לא," אמרתי לו במהירות את האמת
"בואו נראה, שון! פה.. רן! פה.. לי! פה.. רייבן! פה.. והינו ושירז! לא פה!!!!" הוא צעק בקול רם, איך לא שמתי לב שהם ברחו.. כנראה שהינו ממש מיומן.
"לא שמתי לב שהם ברחו." התנצלתי אליו כי ידעתי שהוא יכול להרוג אותי עם לא
"בפעם הבאה תשים לב!!" זאב צעק עליי והתחיל ללכת מהחדר
"למה אתה נותן לו לעשות לך את זה?" רן לחש אליי
"אני לא רוצה למות." אמרתי לו את האמת בקצרה כי ידעתי שמאזינים לנו. את זה גליתי כבר לפני שבועיים, למזלי…
"נעים מאוד, אני ברק. ואני המנהל של הקט הזה ואני מאוד רוצה לראות את רייבן. פנים מול פנים!!" ברק, מנהל הקט נכנס בפעם הראשונה בעצמו אל החדר הזה. לא הופתעתי שהוא בא כי שמעתי את זאב מדבר על זה אתמול לפני שהינו ורן הגיעו.
"למה אתם צריכים אותה??" בזמן שרייבן קמה אל ברק לי שאלה את ברק שאלה טיפשית לגמרי..
"יופי של שאלה לי, רק חבל שאני לא הולך להגיד לך תשובה. נכון?" ברק התקרב מאוד אל לי דיבר אלייה בקול מאיים נתן לה סטירה ויצא מהחדר שרייבן אחריו לא מפסיקה לבכות כי היא מבינה למה ברק צריך אותה…
אבל לפתע נשמע בוום ענקי שהרעיד את כל הבית הענקי הזה, ואבייה נכנסה דרך הדלת ושחררה את כולנו, היא נראתה כאילו היא יודעת מה היא עושה והכול היא מתוכנן ולכן פשוט עשיתי את מה שהיא אמרה לי לעשות.
אחרי שאבייה שיחררה את כולם היא הצביעה לנו לצאת מהדלת ואני לא פחדתי בכלל ויצאתי ראשון מהדלת, בחוץ עמד הינו שקושר את זאב לעמוד כל שהוא שניצב שם ויורה בו 3 פעמים,
"ביי, זאב!" עצרתי לשנייה ליד הגופה של זאב ושמחתי כמו שלא שמחתי הרבה זמן, למרות השמחה ידעתי שזה לא נגמר והמשכתי ללכת אחרי אבייה שהובילה, אף אחד לא שאל שאלות, פשוט המשכנו ללכת אחרי אבייה.
" הם יצאו," אבייה עצרה ליד קרן, אמא שלה והודיעה לה
"מעולה, תתחילי את שלב ג'," קרן אמרה לה ואבייה התחילה ללכת שוב אבל הפעם לתוך חדר חשוך שלא הכרתי בבית הזה, שהדלקנו את האור ראיתי מלא אבל מלא חיילים של הקט הזאת מתים אחד מעל השני,
"מה אנחנו צריכים לעשות פה?," רן שאל את אבייה
"אתם צריכים לא לזוז מהחדר הזה ובלי לדבר…," אבייה ענתה לו ויצאה במהירות מהחדר
-שעה לאחר מכן-
חיכינו שעה בחדר הזה, בשקט מסתכלים על כל הגופות שהיו בחדר והנה סוף סוף הינו נכנס אלינו לחדר ואמר לנו,
"המשימה הושלמה," שתי המילים האלו פשוט שימחו אותנו לגמרי, או לפחות אותי..
אז איך זה נגמר? רייבן כרגע בבית חולים בגלל המכות שהיא קיבלה מברק אחרי שיצא איתה מהחדר, ג'וני יצא מלך והרג את ברק שחשב שג'וני עדיין איתו בקט. הינו הרג את זאב כמו שראיתי כשיצאנו מהחדר שבו תפסו אותו בו, וכל חברי הקט מתו או נתפסו על ידי המשטרה..
או בקיצור.. כמו ששירז אמרה "סוף טוב, הכול טוב,".
אבל לפי מה שהבנתי, רייבן ולי החליטו לא להיות בסוכנות יותר ואיתם גם טוני, ג'וני לעומתם הצטרף לסוכנות, אני החלטתי לעשות הפסקה של חודשיים ורק עוד אחרי חודשיים אני יחליט עם להמשיך להיות בסוכנות, מורן אמא של שירז ורן אומרת שהיא מעדיפה שהם לא יהיו בסוכנות אבל הם דווקא רוצים, והנה עכשיו שבוע אחרי קרן מתקשרת אליי ואומרת לי שיש משימה חשובה מאוד ואני אומר ישר "כן," אפילו בלי לחשוב, למה?. כי זה משימה בפריז! מי לא אוהב את פריז? וגם… אני לא יהיה שם לבד.. לפי מה שהבנתי רן, שירז, אבייה, הינו, ג'וני, קרן ועוד סוכנים חדשים הולכים להיות במשימה החדשה בפריז,
" אז מה יכול להיות רע?," שאלתי את הינו
"כי ברק, חי!," הינו ענה לי והתחלה של תעלומה חדשה מתחילה, רק הפעם אין לו חיילים. זה רק אנחנו, והוא!