road in cord 36'-פרק 3

השעה הייתה מאוחרת והרגשתי את העייפות מכה על גופי .אמא כבר נרדמה אבל רוי כרגיל שיחק בפלייסטיישן עד השעות הקטנות של הלילה, הוא עצר את המשחק כמה פעמים כדי להכין לי קפה .
שתיתי כל כך הרבה קפה שאני מרגישה כאילו אני יכולה להיות ערה שבוע שלם.
בפעם הראשונה בחיי הייתי צריכה לסדר תיק עם ציוד כדי לצאת החוצה , שמתי בקבוק מים, איפור, בגדים להחלפה,ארנק וטלפון.
אחזתי את התיק ביד וניגשתי לרוי ונישקתי אותו בלחי . הוא סובב אליי מבט והסתכל עליי במבט זועף .
"ככה את יוצאת לעבודה ? עם החולצת בטן הזאת?"
"קבל בברכה את הברמנית החדשה של הבית " חייכתי , קרצתי לו וטרקתי את הדלת .
השלוליות נשמעות יותר רועשות כשדרכתי עליהן עם מגפיי העקב שלקחתי מאמא והלב שלי פעם בחוזקה ,והמחשבות החלו להציף אותי.
מה אם אני לא טובה מספיק בשביל זה? מה אם אני יכשל ויפטרו אותי? אני לא בדיוק אדם חברותי וזורם .
עליתי על האוטובוס והתיישבתי בסוף , אבל זה לא עזר , הנוסעים הפנו אליי מבטים בזמן הנסיעה .
אני משערת שהמבטים של הגברים היו מלוכלכים והמבטים של הנשים היו לעג , כאילו הן מנסות לשדר לי בטלפתיה 'יש אותך ביותר זונה?'
ירדתי בתחנה שהייתה אמורה להיות הכי קרובה לבר, אבל היא לא הייתה כל כך קרובה , נאלצתי ללכת רבע שעה עד שמצאתי את הבר .
הרחוב שבו הבר נמצא היה נטוש , הייתה לי תחושה שהרוח הייתה הדבר היחידי שחי שם , אבל בניגוד לרחוב הנטוש והחשוך, כניסת המועדון הייתה זוהרת. היא הייתה מכוסה בהרבה שלטים מהבהבים.
נכנסתי בכניסה הראשית והופתעתי לגלות כמה שהפאב מלא באנשים הלילה ,האמנם הבר עצמו היה ריק בנתיים אבל שאר המקום היה מלא , מה מיוחד כל כך בלילה הזה?
נכנסתי למטבח ודרכו הגעתי לחדר קטן עם לוקרים , היו שם כל כך קצת לוקרים , באמת עובדים כאן כל כך קצת עובדים? הרי הפאב הזה ענקי , יש פה בר ענקי וזול , רחבת ריקודים , שולחנות אוכל ממש כמו במסעדה ,שולחנות סנוקר ולצערי הרב חשפניות , אבל תודה לאל הן בקצה השני של הפאב .
פתחתי את לוקר 6 , הוא נראה הכי נקי ונוח , באמצע . אך ברגע שרציתי לשים את דבריי שם מישהו הדף אותי מאחורה וסגר את הלוקר .
"הלוקר הזה לא בשבילך שוגר , מצטער" ותוך כדי האמירה המתנשאת הזאת הוא שם את דבריו בלוקר מספר 6.
"מי אמר?" עצרתי אותו מלגרש אותי
"אני" הוא אמר וחייך אליי
"ומי אתה בדיוק?"
"תני להפוך את השאלה אלייך , מה כוסית כמוך עושה במרתף מאחורי המטבח בבר שכזה?"
גלגלתי עיניים והבנתי שזה לא ילך בקלות עם טיפוסים כאלה , אז החלטתי לגרום לזה להיות קל .
"רוקסן, הברמנית החדשה , נעים להכיר " הושטתי אליו יד והוא הושיט את ידו גם .
"אני קופר , עובד פה יותר מידי זמן" הוא אמר בעצב
"אז נחזור שתי דקות אחורה … מה הקטע עם הלוקרים פה?" אמרתי בקול רם והרגשתי את הכעס מתפרץ ממני .
"שום קטע , אני אוהב את לוקר שש , בעיות?" הוא שאל גם הוא בכעס
פתחתי את הלוקר ליד ,וזרקתי את הדברים שלי לשם ויצאתי משם .
קלטתי את הקופר הזה עוקב אחריי ועצרתי באמצע וגם הוא .
"מה ?" צעקתי עליו
"אסור לי כבר ללכת לשום מקום?" הוא צעק עליי בחזרה
לא משנה כמה אני ינסה להסביר לו שהוא מעצבן , הוא לא יבין . אני מכירה את הסוג הזה של אנשים , יש לי אחד כזה בבית שלצערי הרב אח שלי.
הבר היה כל כך ארוך שבן אדם אחד לא יוכל לעמוד שם לבדו , צריך שם לפחות שלוש , והיו שם שלוש , אני , הקופר הזה ועוד מישהי שלא הצלחתי כל כך לראות את פניה , היא הייתה רחוקה ממני , בקצה השני של הבר .
התחלתי לשטוף ולנקות את הכוסות ותוך כדי הסתכלתי על שאר המקום .
רוב האנשים היו עסוקים בלאכול ולשחק סנוקר , שאלתי את עצמי למה הבר ריק כל כך אבל קופר הבין את השאלה בעייניי וניגש אליי.
"השעה רק 11 , רוב האנשים שאת מצפה להם מגיעים מאוחר יותר"
"תאמין לי, אני ממש לא מצפה להם"
והוא הלך ל"חלק" שלו בבר , ובקצה השני שמתי לב שהאישה הזאת איננה עד שהבחנתי בה באה לכיווני .
העדפתי לחשוב שהיא לא באה אליי , אלא רק לאזור שלי בשביל משהו אחר אז סובבתי את גבי לעבר המדפים כדי לא להיראות מתעניינת ועשיתי את עצמי מחפשת משהו עד ששמעתי אותה מאחורי גבי.
"מה קורה סיס ?" היא אמרה
הקול נשמע מוכר והסתובבתי לעברה , יושבת על הכיסא בבר ועם החלק העליון של גופה מושען על שולחן הבר .
נינה? מה לעזעזל?
הייתי המומה והיא הבחינה בכך
"אני מקווה שהבאת סיגריות , זה הולך להיות לילה ארוך" היא שברה את השקט וצחקה באמירה זאת .