קניאל עיין במגילות ומדי פעם דיבר אליי. בתחילה אמר:"סיימון אדמס, בן 42 במותו, אישה – לין אדמס בת 39, ילד – שון אדמס בן 13." נחרדתי במחשבה על משפחתי הקרועה, […]
הקדמה: התקדמתי למיקרופון בעוד שברכיי רועדות ללא מעצור. בלעתי רוק בכבדות והסתכלתי על הוריי שיושבים מולי ומחייכים אליי. נשמתי עמוק והתחלתי לנאום את נאום הסיום שלי,מסתכלת על אימי ורואה דמעות […]
הלכתי בשקט, מהרהר לעצמי, אחרי המלאך קניאל. הלכנו בין אנשים שונים בכל חלק במראם, ובין מלאכים שצבעם נע בין לבן מושלג לכסוף הבוהק שבירח. לאחר הליכה רבה בהמולת האנשים והמלאכים, […]
פסעתי ופסעתי על הענן לעבר הכתמים הלבנים, המושכים. כאשר התקרבתי למרחק ראייה ברור של הכתמים, גיליתי שאילו אינם כתמים, לא, בכלל לא כתמים… אלו היו בני אנוש לבנים כשלג, אשר […]
הכל סביבי היה לבן, נקי טהור. לא ידעתי איפה אני. הזיכרון האחרון שלי היה עולם אפל, כואב, גוסס, כשמעליי רוכן אדם לבוש שחור, כשסכין בוהקת באדום שצבעה צורח מוות בידו. […]
"בוא נעבור על זה עוד פעם אחת, בסדר?" טום ישב וחקר את אחד העדים להיעלמויות ביער אמבר אלי. הוא היה די זקן, ולא שמע כל כך טוב, לכן טום היה […]
"אני לא מאמינה זה קורא סוף סוף!!!!!" "מה קורא?" "עדי!אחרי כל הטיפולים אני מוכנה להוליד סוף סוף!! "מהר לבית החולים!" אני כלכך מתרגש אמר עדי בשמחה,אני חייכתי אליו סוף סוף […]
"חה!" אמרו ציידי האוצרות "אתה?" "כן, אני. אני גם צייד אוצרות" אמר ג'ק "מה הבעיה?" "מצאת רק אוצר אחד" לגלגו ציידי האוצרות, "טוב, אם אתם לא מאמינים בי, ולא רוצים […]
"לעזאזל. לעזאזל לעזאזל לעזאזל. איך הם מצאו אותי? איפה אני בכלל? כל מה שאני זוכר שאתמול חגגתי את השנה החדשה במועדון הלילה ובום! אני בתוך חדר של בית מלון, מקווה […]
19:00. סמטה לא ידועה בניו יורק. "צריך לסיים כבר את התוכנית!" אומר ג'ון "אני קרוב לסיום…. אבל יש בעיה…" משיב ויקטור "מה עכשיו?! מה הבעיה?"שואל ג'ון " אלכסנדר פירס" אומר […]
"עוגים!" צעקו כמה משומרי הכפר "וגם אורקים! הם באים!". הרבה אנשים בכפרו של ג'ק התחילו להיכנס ללחץ. ג'ק פ' קרלי הוא ציד אוצרות צעיר, אבל הוא לא כל כך טוב […]
בפרקים הקודמים: זה היה היום שבו שאלתי את אמא שלי רשות. התשובה הייתה כפי שדמיינתי, "לא". התחלתי לכעוס עליה ועל מה שהיא עושה לי. לדקה אחת הסכמתי איתה, שיכול להיות […]
נובמבר, 1978, זה היה לילה גשום במיוחד, ישבנו ביחד על הנדנדה שבגן המשחקים, הרוח הקרה הייתה כשוט המצליף על העור שלי, אבל לי לא היה אכפת, העיקר שהייתי איתה, עם […]
מכתב אהבה? ממי זה יכול להיות? הסתכלתי לצדדים כשבידי נייר ורוד בניחוח של בושם שמצאתי בלוקר שלי. פתחתי אותו והדבר הראשון שמשך את תשומת לבי זה לב גדול ואדום שכיסה […]
"שלום אשתי היפה! שלום ילדיי החמודים! היום אני עוזב אתכם בגלל שזכיתי ב- 15 מיליון שקל? יודעים מה זה אומר? שאכלתם אותה!!! הה!!". אשתי, דיאנה קראה את המכתב בעצבים. "אתם […]
פעם תארתם לעצמכם איך זה להיות במסע חיפוש אחר מעברים סודיים שבכל מעבר סודי נמצא נשק שיכול להשמיד את העולם ושאחריכם רודף פושע ואתה בעצם נלחם באנשי זאב וגיבורי מארוול […]
הייתי נעולה בחדר במשך שעתיים. הייתי חבולה, פצועה ומלאה בצלקות. זה היה סדר היום שלי: הייתי מקבלת מכות, הצלפות, סטירות…. שנאתי את חיי, את הסבל הבלתי פוסק שחוויתי, וכנראה שאחווה […]
הוא היה נראה די עלוב. רק מסכה ומזוודה קטנה היו לו. הוא ענד את השרשרת הסגולה שהייתה לו ויצא לחפש 'דילים' לימי הולדת. הוא חי משמונים פאונדים, אוכל, חשמל, טלפון, […]
את שתי הסיגריות האחרונות בחפיסה אני שומרת תמיד לשעה שמונה בערב בדיוק. אני מתיישבת במרפסת בביתי, צופה בכל אורות תל-אביב, מניחה את רגליי על השולחן שעלה אלפי שקלים והגיע ביבוא […]
פרק 2: הופתעתי לגלות מי עומד מולי. "אוסטין." אמרתי במבט חשוד, מסתכלת עליו. "מה זה המבט הזה, אנבל. מה אני שד?" שאל מגחך, מזיז אותי לצד ונכנס לתוך הבית. אוסטין […]
כל החלום-חיזיון שלי חלף מול עיניי פעם נוספת וכל הרגשות שהיו לי יצאו החוצה וגרמו לי להתנשם בכבדות, כשהרגשתי שאני נופל הוצאתי את ידיי מאחיזתה של אסונה והתה החם נשפך […]
הוא התעורר. קול חנוק מספר, אין מה לעשות איתו. אימו מסרה אותו, לא ידוע סיבת המסירה. הוא זקוק למאמץ, תשלחו אותו בינתיים לבית יתומים עד שיאמצו אותו. הוא ילד יפה […]
העפתי מבט בשעון המוטבע בעור שלי כשעליתי על הטרמפ שלי. הספרות הכחולות נדלקו כשהבטתי בהן , קולטות את מבטי, "אנחנו מאחרים." הארו חייך חיוך סרקסטי "מתי אנחנו לא מאחרים?" האוטו […]
פרק 2: בריסטול, אנגליה 2009 מחוץ לבית הקפה השכונתי. "חמש דקות!" נזף בי, מפנה לעברי אצבע מאשימה. שואף אוויר לריאותיו ברעש מתמשך, סוגר את ידו לאגרוף, מסובב אותה ומניח אותה […]
היי, אני ולדימיר. יש לי אח שהוא גנב. יש איש שקוראים לו ג'רי קליפסן, שהוא פושע אך מעדיף שאחי יגנוב את מה שהוא רוצה ושניהם יתחלקו בסכום שהרוויחו. ג'רי קליפסן […]
פרק 1: "קח," זרקתי לעברו את הקופסא השחורה הקטנה. מתקדמת אל עבר כורסת העור השחורה שנצמדה אל הקיר, מתרווחת עליה. הקיר צבוע בצבע לבן, עיטורים שחורים עליו. חלון בצד החדר, […]
לונדון, אנגליה 2016 20:30 יער אפינג, קילומטר וחצי מהכביש הראשי. טפטוף המים נשמע מבעד לאוזניי. חוזר על עצמו שוב ושוב, בקצב מדויק. רגליי נטועות באדמה אשר מתחתיי. סרקתי את אזורי. […]
הייתי מוכת הלם. הראיתי להורים שלי מיד את הכתבתה והם לא האמינו למראה עיניהם. "זה אפשרי!!" צרחתי בהתרגשות ושכחתי את העובדה שאני חולה. "תהיו בשקט, יש כאן חולים." העיר אחד […]
השעון מתקתק. 24 שעות. מה עושים ב24 שעות? ירדתי למטה וראיתי שאימא שלי הכינה לי עוגת קצפת. חנפנית, חשבתי. זה רק בגלל שאני עומדת למות. אחותי הקטנה נכנסה למטבח בעיניים […]
"אם היית יכולה לתאר את כל הרגשות שלך במילה אחת, איזו מילה זו הייתה?" "בדידות" עניתי מהר. "גם אתה הרגשת פעם ככה? בודד?" "כמובן, המון פעמים. תחושות כאלה מגיעות המון […]
