אנדרס אפילו לא הספיק לענות לי וכבר נשמעה אזעקה שעולה ויורדת. פניי התכווצו כשלא הבנתי במה מדובר. "בואי" הוא אמר ומשך את ידי. נכנסנו אל המועדון, נלי כבר הייתה שם […]
"בחיים אל תגיד לי שהשמיים הם הגבול כשיש עקבות על הירח." אין גבול למה שרוצים להשיג. -דני- "אתה רעב?" שאל דניס. "לא" עניתי בקרירות. "צמא?" שאל דניס. "לא" המשכתי לענות […]
"יותר מדי מאיתנו לא חיים את החלומות שלנו מכיוון שאנו חיים את הפחדים שלנו." -דני- הרגשתי רעידות ברגליי מהלחץ. הבטתי באנשים העומדים מולי ואוחזים את האקדחים בידם, אך האקדחים עוד […]
"ככל שאתה מחכה יותר לעתיד, כך הוא יהיה קצר יותר." לכן אני חושב שצריך למצוא דרך להגיע לעתיד הזה גם בלי לגרום לו להתקצר. -דני- "אה יפה אתה מדבר עברית" […]
אחרי ששיחת הפתיחה הזאת הסתיימה, נלי חזרה אל הניירת, מייקל פשוט יצא ואנדרס בעקבותיו. קמתי אל המחשב, רציתי לגעת בו, להשתמש בו. בכל ימות חיי הבודדים לא חשבתי שאשתמש במחשב […]
התעוררתי מליטופים עדינים בראשי, פקחתי את עיניי בעדינות וראיתי את אנדרס. מיד כשהבחין שהתעוררתי הוריד את ידו ממני. "בוקר טוב" הוא אמר בקול סמכותי כאילו שלפני שנייה לא התענג על […]
"אם אדם לא עושה טעויות, כנראה שהוא לא מתמודד אם הרבה דברים משמעותיים בחיים שלו- וזה טעות." כנראה שהמשפט הזה גרם לי לבחור בדרך לא נכונה, בדרך שגויה. -דני- יום […]
אני ממש מתנצלת על הנטישה, בכל פעם שניסיתי לכתוב את הפרק לא הצלחתי לסיים אותו, לא ידעתי איך להמשיך ועכשיו סוף סוף סיימתי את הפרק! תודה על הסבלנות, תהנו! "את […]
אוקי, אז כתראו משהו כמו זה *"בלה בלה בלה אנחנו מילים"* אפשר לומר שזה מן קטע מעבר. כי אני לא רוצה סתם לקפוץ ואז סתם צריך לחזור לאחור כדי להבין […]
"בוקר טוב מרי" אנדרס נכנס אל החדר ואפילו לא הסתכל לעברי. הוא נעל את הדלת והגיע לשבת על ידי במיטה. "מרי" הוא הגה את שמי ברוך כשם לב שאני בוהה […]
אם אתם עדין מחפשים את האדם שישנה את החיים שלכם, תסכלו במראה הוא נמצא שם. -דני-. יצא לי לשבת ליד החלון במטוס. הבטתי על העננים. הבטתי במושב שלידי, בהיתי בבנאדם […]
כשהשקט שרר בחדר, האיש המבוגר הסיט את ראשו ימינה שמאלה אך היה ברור שאינו רואה שום דבר. אני חושבת שהוא חשש מכך שיקבל את הדקירות בלב שעליהם דיבר אנדרס. השתדלתי […]
אל תחפשו מה לא בסדר במקום בו נפלתם על הקרקע, אלא במקום בו איבדתם את שיווי המשקל בהתחלה. -דני- מזגתי לכוס הריקה כוס אלכוהול נוספת בפעם השישית. חצי מבקבוק האלכוהול […]
התעוררתי עקב הנעימות שחשתי בשיער שלי, פקחתי את עיניי לאט לאט וזה היה אנדרס. חייכתי אליו. אני אף פעם לא כועסת עליו, גם לא אחרי שהוא מכה אותי. איך אני […]
העונה הראשונה נגמרה אם סוף לא כל כך טוב. העונה השנייה עומדת להתחיל היא תהיה הרבה יותר מעניינת ומותחת מהעונה הראשונה. מחר אני יעלה את הפרק הראשון.
"היום יום הולדת, היום יום הולדת, היום יום הולדת למרי" התעוררתי לצלילי השיר. שפשפתי את עיניי בחוזקה והתבוננתי ברעש, לא אחר מאשר אנדרס עם עוגת יום הולדת. "אנדרס" העליתי חיוך […]
יום יום הייתי מתעוררת לקירות האלה, השחורים, הקודרים. תמיד חשבתי כמה מוזר זה קירות שחורים, אני חושבת שמעולם לא ראיתי לפני כן. החדרון הזה שביליתי בו מי יודע כמה זמן, […]
-דני- -כעבור שבוע- אני אוחז בידי אקדח. אני רודף אחרי יאן בפרצוף כועס, זועם ומתוסכל. אני עוצר לרגע מחוסר נשימה ומרגיש כאב בבטני. אני מרים את חולצתי, מזיז מעט את […]
אני נזכרת איך נכנסתי לבניין בית הספר- בירכתי את השומר, כרגיל. הרגל נורא משעמם ובנאלי, אבל לשמוע בוקר טוב מהפה של הזקן המקומט והשזוף גורם לי לו ורק לחיוך רגעי. […]
כמו כולם, אני שונה. אבל לא כמו כולם, אני באמת שונה. אני לא יודעת מה אני. במבט ראשוני אנשים תמימים יכולים לחשוב שאני בת אדם כמותם. אולי מעט חיוורת יותר, […]
אז היום יום שישי, אני כבר 15 שעות יושבת ליד אחותי חסרת ההכרה. בחצות, בלילה, אני מקבלת שיחת טלפון מחסוי. אני מאוד מפחדת, רק כי זה מאוד מוזר! חצות? שיחה […]
קוראים לי לינדה ואני ילדה בבית ספר. החיים שלי הם ממש אבל ממש רגילים חוץ מדבר אחד – החברה הכי טובה שלי? היא ערפד! אני בתחילת השנה, כיתה ו\', כמו […]
-דרור- עמדנו שלושתנו בסמטה חשוכה. אני, בני, ואבי מורדכי. "דרור" לחש אבי, והניח את ידו על כתפי. "תעיף את היד שלך" כעסתי, ומשכתי את כתפי. "דרור…"רמז בני שתגובתי מוגזמת. "תשתוק […]
״אתה מנסה לעבוד עלי כאילו״? אמרתי וחיוך טיפשי התפרס על הפנים שלי ״אני ממש לא עובד עליך״ הוא אמר ברוגע מסוים וצנח על הספה ״אז אתה רציני איתי״? דיברתי בטון […]
אני חושב שהבנתי משהו בטוח על החיים, שאתה מחכה למזל הוא לא מגיע אתה צריך לעזור לו להגיע. -דרור- "מורדכי" קראתי שוב בשמו על מנת להיות בטוח. הביט מורדכי לעברנו. […]
"יש שלושה סוגים של אנשים: אלה שרואים, אלה שרואים כשמראים להם ואלה שלא רואים." אני לא שייך לשום קבוצה מפה. אני שייך לקבוצה אחרת אני שייך אלה שרואים שצריך לראות. […]
"למה אני לא הורגת את עצמי וזהו? איזו שאלה טיפשית," אמרתי ושפתיי התעקלו לחיוך קטן, "אני נראית לך כמו אחת שתהייה מספיק אמיצה להתאבד?" "למען האמת… כן. את לא נראית […]
-דני- אני אוחז בידי אקדח. אני רודף אחרי מורדכי בפרצוף כועס, זועם ומתוסכל. אני עוצר לרגע מחוסר נשימה ומרגיש כאב בבטני. אני מרים את חולצתי, מזיז מעט את התחבושת שחבושה […]
״אלוהים שיעזור לי״ נשמעה צעקה מוכרת פתחתי את עיניי למכת ההאנגאובר המטורפת שהיכתה בי על השניה שפתחתי את עייני לא זכרתי כלום,ממש ממש כלום. התעוררתי בחדר שלא היה שלי,ובבית שלא […]
זה היה יום גשום, רצתי, לא ידעתי שאני יכולה לרוץ כל כך מהר… מרוב פחד, מרוב לחץ, לא האמנתי שזה יכול לקרות. הגעתי לסמטה חשוכה, כמה ק"מ משם… כולי הייתי […]
