ראיתי מישהי, בערך בגילי, יושבת בשקט על בול עץ, לבדה לגמרי. נדמה היה לי שהיא כותבת. ביומן, אני חושב. גבה היה אליי. היה לי דחף פתאומי לגשת אליה, לדבר איתה, […]
בסוף לא הלכתי הביתה. הלכתי להסתובב. לא רציתי שאמא ואבא יידעו שהברזתי מבית הספר. למרות שהרגע נזכרתי שהם בעבודה, אז הם גם ככה לא יידעו. אבל גם לא רציתי להיות […]
הייתה זו פעם ראשונה שריין העדיף לסבול את הכאב מלצפות בו מהצד, פעם ראשונה שהרגיש את הצורך להגן על מישהו שחשוב לו – ובסבל הנורא בלאבד אותו. ריין לא זכר […]
ענת , אישתו , התבוננה בדאגה , באלכס המסתובב בחוסר מנוחה , בבית . " אלכס , יש לך ישיבה חשובה בבוקר , אתה חייב להתרכז בפרוייקט החדש ולא לתת […]
לא היה משהו חדש עם אמא ואבא. הם פשוט לא דיברו אחד עם השני. או יותר נכון, אבא לא דיבר עם אמא. אני חושב שבצדק. מאז שהתנצלה פעם אחת, היא […]
התעוררתי באמצע השינה. מנגינה מוכרת התנגנה בחדר. חיפשתי אחר מקור הרעש. מצאתי תיבת נגינה קטנה בצבע ורוד סגול לילך. התיבה הייתה פתוחה ודמות בלרינה רזה עם שמלה ורודה ושיער בלונדיני […]
לא יכולתי להתרכז במהלך הלימודים. אתמול לא סיפרתי לאבא על מה שראיתי בין אמא ובין המישהו הזר הזה. אני חושב שהייתי עייף מכדי לשוחח איתו ורציתי קצת שקט […]
"זה רצח בשלט רחוק." אלכס קרא את הכתוב , חזר וקרא והבעת תמיהה בפניו. לפני מספר דקות מצא את שכנתו ללא רוח חיים במיטתה. על שולחן – המטבח מצא דפים […]
השעות עברו. שום דבר לא השתנה, המצב עדיין היה מתוח. רציתי להתקלח, ולמרות שרק כמה סנטימטרים הרחיקו ביני לבין המקלחת, פחדתי להיכנס. פחדתי מניק ריבר הזה. הוא שכב לו על […]
"לילי" קראתי בשמה כשהבטתי בה על הרצפה "אנדרס" הסתכלתי עליה ועל כל גופה שקדח מחום. "מה קרה לילי?" שאלתי כשראשה נח על ידיי. היא בכתה ולא אמרה מילה. הסטתי מבטי […]
"אז מה אתה חושב?" שאלתי את אבא. הוא חיכה כמה רגעים והמהם. אחר-כך הוא ענה. "אני לא ממש יודע מה לחשוב. אבל אתה באמת צודק. בכל מה שאמרת. […]
האדם במעיל האפור עלה לאיטו במדרגת לראש הבניין, היה יום סגרירי, באוויר שררה אווירת גשם. המצפה שבגג היה כמעט שומם. רק פה ושם בפינות של המשטח הגדול צפה אדם בודד, […]
"הגופות הן עדיין שם…" לחשתי בגלל שלא יכולתי להתעלם מהעובדה שהגופות עדיין שם מהטבח.. הסתכלתי עליו וידעתי שהוא הקשיב הוא ידע שפתיו רעדו רק מהידיעה וידעתי שהוא מזועזע בדיוק כמוני. […]
אחרי היריה הכל השתנה היא נעלמה.. וכך המרד שלנו נהרס נכשלנו כלום לא עובד יותר כולם בדיכאון ואין מנהיג, משפחות נהרסו והכל השתנה אני כותבת לך כדי שתדעי שלא תחשבי […]
בסופו של דבר לא התעלפתי. נשכבתי על האדמה, נעצמו עיניי, אבל עדיין יכולתי לחוש כל דבר מסביבי. "אורן? אורן? אתה שומע אותי?" שמעתי את הקול של אבי. לא יכולתי לענות […]
"איפה היית?" שאל אבא. "מה זאת אומרת? הייתי ב… זה, נו… ב…" גמגמה גליה, "מה יש שם בחוץ?" "מתנה." השיב אבא. "לכבוד מה?" התפלאה אמא. "את באמת לא יודעת או […]
הרבה זמן שלא כתבתי פה ואני מאוד מצטער שעשיתי זאת בלי להודיע אני לא ימשיך את הסיפור הקודם אלא יש לי סיפור חדש ואני יעלה פרק אחד כל שבוע, הפרק […]
כשיצאתי מהניידת ישר נהייתי לבנה כמו קיר . לא היה מסביב כלום רק עלים ועצים , ניבהלתי צרחתי קצת ואז השוטר פקד עלי להיות בשקט . לא הבנתי מה הקטע […]
בסיום יום הלימודים חזרתי הביתה. כן, ברגל. וכן, היה חם. וכן, התעצבנתי. אבל אין לי ברירה ולא הייתה לי אפשרות אחרת. זו הליכה של עשר דקות, ואמא ואבא לא יכולים […]
"אורן, אני יוצאת מהבית לכמה שעות, בסדר?" שמעתי את קולה של אמי ואת טריקת הדלת אחריה. הייתי בחדרי והכנתי שיעורים במתמטיקה. אני בכיתה יא' והחומר כבר ממש קשה. לא הצלחתי […]
~נון סטופ~ הקדמה לבי פעם בחוזקה. הייתי בטוח שאני עומד למות עכשיו. ניסיתי להרגיש את השניות האחרונות בחיים שלי. אחרי מרדף שהרגיש נצח, לא האמנתי שעכשיו הוא מגיע לסיומו. היה […]
בלי תנועה _________ תקציר: מאיה בת השש הולכת לבית הספר ויום אחד אחת המקובלות מציעה לה עבודה בתור המשרתת שלה מאז מאיה אפילו פעם אחת לא חייכה רק שהיא אמרה […]
-נקודת המבט של נטע- נכנסנו אל הספרייה. רק במבט אחד שהעפתי עליה היה נראה כאילו רגל אדם לא דרכה בה כבר שנים. קירות הספרייה היו צבועים בצבע סגול עכור,וברוב הפינות […]
ישבתי בחדר פני מושפלות אני לא מאמינה עוד כישלון יצאתי החוצה מהבניין ירד גשם שמתי את הכובע של הגקט והכנתי יד לכיס של הגקט הרגשתי משהו הוצאתי את זה וזה […]
קודם כל ולפני תחילת הפרק – סליחה ענקיתתתת. נעלמתי כמעט לחודש בגלל עומס בעבודות לחופש. אז אני חוזרת לאט לאט. אני מודיעה מראש שאני לא יספיק להעלות פרק מהסיפור הבא […]
———–נקודת המבט של נטע——– הייתי במקום לבן, ריק אינסופי. כל מחשבותיי התרוקנו, הרגשתי חופשייה, כרוח העפה בראשי העצים. "הלו?, יש כאן מישהו?", שאלתי בעוד קולי מהדהד בשטח העצום. חששתי מהנוכחות […]
———–נקודת המבט של נטע——– הייתי במקום לבן, ריק אינסופי. כל מחשבותיי התרוקנו, הרגשתי חופשייה, כרוח העפה בראשי העצים. "הלו?, יש כאן מישהו?", שאלתי בעוד קולי מהדהד בשטח העצום. חששתי מהנוכחות […]
"נו" גערתי בה להמשיך, הייתי כל-כך מוטרדת ממה שהיא מתכוונת להגיד. "הוא אמר לי.." היא התחילה וקולה נשבר. ליטפתי את כף ידה בעדינות וניסיתי לשדר סבלנות למרות שבתוך תוכי בערתי […]
האורות החזקים סנוורו אותי ושמעתי רק את קולם מהדהד בראשי… "הצלחת לגלות משהו?" הייתי כל כך מבולבלת שאפילו לא ידעתי מה לענות.. גם בפעם המאה ומשהו עדיין זה משפיע עלי. […]
"אפשר להיכנס?" סימן לי עם האצבע אחד השוטרים. בלעתי את הרוק ונשמתי קצת לרווחה "בוודאי" סימנתי להם עם ידי. הם חקרו מעט את הבית ואנדי עקב אחריהם בכל תזוזה. הלכתי […]
