אני פוקחת עיניים, מסביבי דמויות מטושטשות שעולות ויורדות מהאפלה שאופפת אותי, הכל בצבע לבן, אישה עם בגד לבן מושיטה לי יד, כל הגוף כואב לי, מה קורה פה? איפה אני? […]
היינו חבורה מגניבה .אבל יום אחד התפרקנו כי… אאאאם. אוי!!!!!! שכחתי להגיד את שמי והשמות של החברים שלי כמובן הם אורי רון ואני ארי. אוקיי אני מקווה שהבנתם. אז…ביום ראשון […]
"תנשמי אוויר צח, תסתכלי על הפרחים, תתחממי באור השמש…" "למה?" שתיקה, ואז התשובה, התשובה הנוראית, התשובה המפתיעה. "כי זאת הפעם האחרונה שתעשי את זה." ~~~~~~~~~~~~~~~~~~ בל זה השם שלי, מזכיר […]
הכירו אותי,אני לא ילד רגיל…בכיתה שלי עם החבר'ה בכיתה ג' התייחסו אליהם ממש טוב אבל באיזשהו קרה בינינו נתק… אני לומד בכפר סבא בתיכון שהוא לא בדיוק תיכון אבל הוא […]
אותו יום בו התעוררתי בוכה בזרועותיה של פיילין לא השתפר במיוחד עד הערב. התאמנו במשך כל היום, והזענו, וג'וליאן סירב לתת לנו להתרחץ. בערב, אחרי ארוחה דלה שאכלנו ליד הזברה […]
לאחר שהאנשים שהיו במערה צרחו אמאלה! במקהלה כולנו אמרנו להם:"אמרנו לכם"!. הם הודו שהם טעו ואמרו שלעולם לא ראו דוב פה לפני והם שם כבר 3 שנים! טוב איפה היינו? […]
היי:) השם שלי הוא רומי וזו אחותי עומר וזה דניאל (הוא בן) זו תניה זה ליאם וזו סתיו. השמות של ההורים לא משנים. בואו נתחיל! יצאנו ביחד לטיול ברומניה לחגוג […]
השמיים האפלוליים התנשאו מעלי. הצינה הרטובה עטפה אותי וגל של רוח נשב על פני החשופות. צעדתי באיטיות, מסתכלת לכל עבר. רחובות שוממים מאדם, בתים שבורים ונטושים, חנויות ריקות. "מה הלך […]
התעסקתי ללא חמדה במלבושים הנוצצים שלי, בוחנת כל פאייט צבעוני וכל נוצה מזוייפת. ג'וליאן, המנהל שלי, ניגש אליי והביט בי במבט השנאה המעורבת בבוז ששמר במיוחד בשבילי. "להתלבש, ז'קלין. את […]
אז אני מפרסמת פה באתר רק כי ב- wattpad פחות קוראים אותו… אז זה סגנון לא רגיל אצלי אבל אני אוהבת את הסיפור. תקראו ובבקשה בבקשה תלכו ל- wattpad ותחפשו […]
התעוררתי בכאב. אבל יותר חזק מהפעם הקודמת. המחשבות שלי היו מעורפלות והיה שקט מידי. ידעתי שפקחתי עיניים אבל לא ראיתי איפה אני. .הכל היה חשוך. אור נדלק מעליי וסינוור אותי. […]
דלת. יום אחד הלכתי לטייל כהרגלי ,ברחובות העיר, אני אוהבת ככה לצעוד ברחובות צדדיים ,להביט על בתים ובמיוחד על בתים ישנים, מאחוריהם מסתתרים הסיפורים הכי מעניינים, מרימה ראשי למעלה מסתכלת […]
"בסדר" הוא אמר בטון שגרם לי להיות בספק האם באמת בסדר. "אתה רעב?" שאלתי בדאגה "צמא?" ציינתי שנית. "מרי" הוא הגה שמי עם חיוך שזה עתה התלבש על פניו. חיוך […]
בעוד המכונית השחורה נוסעת, ליה קטסל יוצאת ממנה. באלגנטיות וחינניות. לבושה היא מכנס בצבע חאקי וחולצת טריקו לבנה. היא הוציאה מנרתיק כסוף משקפיים שחורות והניחה על עיניה. לוחצת ועוזבת לסירוגין […]
ילדה אחת שהכרתי הלכה לפארק שעשועים, ליד הפארק היה גן ילדים שלא היה בתפעול ברגע הזה היא ראתה ילדים שעלו על הגג וניסו לפרוץ אל הגן. היא ניסתה להזעיק עזרה […]
"לא עוד," אמרה רותי "אני לא מסוגלת יותר." אמרה ביאוש ודמעות הציפו את עיניה, "המורה תליה נתנה יותר מידי שיעורי בית בחשבון אני לא עומדת בזה ועוד בתקופת המבחנים" רותי […]
הסתכלתי על טומי ונלי. איך הם השתנו. שיערה של נלי ארך וכולה הייתה נראית מוזנחת. כנראה שהכול בגלל הכלא. הכלא שגם אני הייתי אמורה להיות בו. אני ואנדרס. את טומי […]
"בצער רב וביגון, אני מכריז על מצב חירום. זהו מצב אשר החל בצפון אמריקה, התפשט לדרום אמריקה, וכרגע… מטריף את כל העולם. אני ומנהיגי העולם החלטנו להכריז על מצב כמצב […]
"מרי" דפיקות חזקות נשמעו על החלון שעל ידי. הסתובבתי לעבר הרעש וזה היה ניקו. הוא היה נלהב וניסיתי להבין מדוע. הוא הצביע לעבר הכביש וראיתי כבר את כוחות ההצלה בדרך […]
עכשיו אספר לכם את הסיפור על משפחת פלינקארד. כמו שאמרתי קודם, פרופסור גריקס המוטציה ועוזרו מוריאלי התקינו מכשירי ציתות ברוב רחבי הבית, ובעיקר בטלוויזיה, כי ידעו שג'ורג' יפעיל אותה הרבה, […]
ג'ורג' אהב לראות סרטים, אבל הוא אף פעם לא ידע שפושעים מצותתים לשיחות בביתו של ג'ורג' דרך הסרטים שהוא רואה, אבל אני מקדים את המאוחר, אסביר הכול עכשיו: שלום, אני […]
"אנדרס!!" צרחתי. גופו של לוקאס התרומם מאנדרס ומשך את צווארי בחוזקה לחיקו. "בואי" הוא משך עוד ועוד. הסתכלתי לעבר אנדרס ודמעותיי זלגו באופן אוטומטי. כתפו של אנדרס דיממה כולה. אנדי […]
לפני כמה פרקים קתרין ראתה שמביאים בנים לבית הבובות. —————————————————————————- זה טרנד, הומוסקסואלים, בנים שאוהבים בנים. אמא שלי אמרה לי שהנאצים התחילו לצוד גם אותם. אבל למה הביאו בנים לבית […]
הנשיקה הייתה כמו שראיתי אותה בחלומות. תשוקתית וסוערת. היא הביעה בתוכה המון רגש והיא גם ענתה לי על כמה שאלות. היא פוגגה לי את ההתרגשות והלחץ. היא מילאה את החסר […]
אני שונא אותו. מה שהוא הזריק לי. אני חי עכשיו במאבק תמידי עם עצמי להישאר שפוי. גלי הזעם האלה נגד העולם וכל עוול קטן שהם עושים למישהו או משהו נותן […]
אנדי בחן מבטו של אנדרס, רצה לראות כנראה עד כמה הוא רציני. "נו אנדי" גערתי בו "תענה לו" נתתי לו את הדחיפה. רציתי שהוא ירגיש שהוא מחליט על זה. הוא […]
טום-כאב עז מפלח את צלעותי ואני נזעק "איי" "אדוני הצעיר" המורה ניגש אלי. "מה קרה?" הר מוסיך. הכאב משטלת עלי ועניי נעצמות הכל שחור. * * * רן- אני רואה. […]
ווטרפול היא עיירה נחמדה בסך הכל. קטנה, שקטה, קצת מרוחקת, אבל נחמדה בסך הכל. האנשים בה חביבים, מאירי פנים, שומרי חוק וסדר, אזרחים טובים שחיים חיים שקטים בעיירה קטנה מלאה […]
אנדרס הגיש עם ידיו את המתנה לאנדי. הוא תפס אותה מידו והתבונן בה. "זה בשבילך" אמר אנדרס בקולו הצרוד. התקדמתי לעברם, עמדתי מאחורי אנדי כשידיי עוטפות כתפיו. חייכתי לעבר אנדרס. […]
טום-עוד יום שמצפים ממני להכי טוב. מצפים שאני יהיה מושלם, השחקן והזמר הכי טוב, עם החברה הבלונדינית הזאת שמסובבת את כל הראשים. אבל אני לא רוצה! אני רוצה רק לקבוראת […]
